תהילים מזמור כ"ג

מִזְמוֹר לְדָוִד אֲדֹנָי רוֹעִי תֶּחְסַר תְּשׁוּקָתִי

רִבְצִי בִּנְאוֹת מִדְבָּר, שְׂכִיַּת חֶמְדָּתִי.

לְמַעַן שְׁמִי לֹא אֶצֹּק צִדְקִי

וְגַם כִּי יַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן לִכְבוֹדִי אֶרְאֶה דָּמִי כִּי אַתָּה תְּהוֹמִי

טוֹב וָחֶסֶד מַצְלִיפִים בְּגַבִּי בִּמְנוּסָתִי, וְהִיא תְּהִלָּתִי,

וַתִּדֹּם שְׂפָתִי וַתִּיבַשׁ כּוֹסִי וְלֹא אֶרְוֶה וָאֵצֵא כְּרוֹעֶה מִבֵּית אֱלֹהִים

וְהֶחְרַבְתִּי וְכוֹנַנְתִּי בֵּיתִי לְאֹרֶךְ יָמִים.

תהלים מזמור כ"ג

מזמור לדוד אדני רועי תחסר תשוקתי

רבצי בנאות מדבר, שכית חמדתי.

למען שמי לא אצק צדקי

וגם כי יערך שלחן לכבודי אראה דמי כי אתה תהומי

טוב וחסד מצליפים בגבי במנוסתי, והיא תהלתי,

ותדם שפתי ותיבש כוסי ולא ארוה ואצא כרועה מבית אלהים

והחרבתי וכוננתי ביתי לארך ימים.

צבעים

כָּל בְּנֵי הָאָדָם מֻצָּגִים לְעֵינַי בִּגְוָנִים
יֵשׁ הַצָּהֹב מִשְּׁחוֹר וְיֵשׁ הָאָדֹם כָּאוֹר
וְהַחוּם וְהַוָּרֹד וְהַכָּחֹל
אַף לֹא אֶחָד יִהְיֶה לְלָבָן אוֹ לְאָפֹר
כְּמוֹ שֶׁגַּרְגִּיר לְבַדּוֹ אֵינֶנּוּ חוֹל.
רָאִיתִי בְּנֵי אָדָם צִבְעוֹנִיִּים בּוֹהֲקִים
וְיָדַעְתִּי כִּי זֶה הָאָפֹר יוֹתֵר וְהָאָפֹר פָּחוֹת
וְזֶה אֲנִי - עִוֵּר צְבָעִים.

סוף הסיפור

אֶת הָאֲדָנִית שֶׁעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן

אֲנִי מַשְׁקֶה מִדֵּי יוֹם בִּמְסִירוּת

מַשְׁקֶה וּמַשְׁקֶה

וּמַשְׁקֶה

מֵי מֶתֶק מֵי גֶזֶל – עַנְנֵי גְּשָׁמִים;

יוֹצֵק בָּהּ

כּוֹחַ אֵינְסוֹף מֵרוּחִי הַתְּשׁוּשָׁה

וְלֹא בּוֹקֵעַ וּמְלַבְלֵב

לִבָּהּ כְּנֵר זִכָּרוֹן שֶׁכָּבָה לִפְנֵי שֶׁזָּכְרוּ

וַאֲנִי עוֹדֶנִּי מַזְלִיף בִּמְסִירוּת בְּאַהֲבַת אָדָם

וְנִגְמַר.

גדול הדבר עליי

גָּדוֹל הַדָּבָר עָלַי וְאוֹכְלֵנִי בְּתוֹכִי

מִיּוֹם בּוֹ עָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי

וְדַעְתִּי עָמְדָה עָלַי

גָּדוֹל הַדָּבָר וּמְגֻנֶּה מִלִּבִּי

וְאָנֹכִי קָטֹן כְּשֶׂה תָּמִים קָרְבַּן הַפֶּסַח

שֶׁגַּם עָלָיו פָּסַח הָאֱלֹהִים כְּחֵץ שָׁלוּחַ

מֵמִיר מִשְׁפָּטִים סְבוּכִים לְפֶרַח

בְּרַם עוֹדוֹ גָּדוֹל הַדָּבָר וְגַם הוּא רַעְיוֹן רוּח

מִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בִּדְרָכָיו

עָלָיו מַלְאֲכֵי נֶחָמָה יְבַקְּשׁוּ רַחֲמִים

נִקְבַּר עַכְשָׁו בְּשָׂדֶה הַמֻּכָּר אַךְ לְעֵינָיו

כְּמוֹ סְתָו בּוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה וּבְכִי עֶצִים.