בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 30 ביוני 2011

מלאכותיות

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם, יוֹם שִׁשִּׁי,
לִפְנֵי יְצִיאָה לְתַעֲרוּכַת אָמָּנוּת מְקוֹמִית פּוֹסְט-מוֹדֶרְנִית,
פּוֹסְט-שִׁמּוּשִׁית, פּוֹסְט-פּוֹסְטִיָאדָה עֲמָמִית
שְׁלוֹשִׁים מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס (בַּצֵּל),
שֶׁבַע שְׁמוֹנֶה תֵּשַׁע עֶשֶׂר כּוֹסִיּוֹת
גֶ'ק דָּנִיֵּאלְס קַר
וַאֲנִי נָכוֹן לְעִמּוּת אָסִימֶטְרִי עִם הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.
יָדְי עַל הָעֶלְיוֹנָה.
צִחְצוּחַ חֲרָבוֹת.
אֵשׁ בָּעֵינַיִם זְרָדִים בַּיָּדַיִם.

בִּלְתִּי מְנֻצָּח בְּחוּגִים מְצֻמְצָמִים
אֲנִי
רִיצָ'ארְד אָשְׁקְרוֹפְט צוֹעֵד בִּרְחוֹבוֹת אַנְגְּלִים,
אַתְּ
רִיצָ'ארְדִית אָשְׁקְרוֹפִית צוֹעֶדֶת בִּרְחוֹבוֹת זֵהִים הַחוֹשְׂפִים
לְקָטִים:
חֲצָאִיּוֹת מְתֻמְצָתוֹת וּקְלִילוֹת נְתוּנוֹת לְצַפְרִירֵי הַבֹּקֶר
מַצִּיגוֹת רַגְלִיִּים לְבָנוֹת, שְׁלוֹשִׁים מַעֲלוֹת;
מַעַבְרֵי חֲצָיָה, רַמְזוֹרִים, תַּמְרוּרִים, אֲנָשִׁים;
"זְהִירוּת! תְּנוּעַת כְּלֵי רֶכֶב מִשְּנֵי הַכִּוּוּנִים";
מַבָּט תַּרְדֵּמַת נֶצַח שׁוֹאֵב דָּם חִיּוּנִי מֵאֲבָרִים שִׁמּוּשִׁיִּים;
יָדַיִם לְמַעְלָה, דְּגָלִים לְבָנִים, חֲלִיפוֹת שְׁחֹרוֹת, שְׁלוֹשִׁים מַעֲלוֹת;
אֶחָד מִי יוֹדֵעַ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבַחֲדַר הַפְּסִיכוֹלוֹג;
יִצְחַק אַבֶּרְגִ'יל – עֲבַרְיָן בִּקְנֵה מִדָּה אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי;
רַב-טַבָּחִים בְּפּוֹטֶנְצְיָה, סוֹחֵף נוֹאָלִים, קָדוֹשׁ מְעֻנֶּה.

שֶׁבַע שְׁמוֹנֶה תֵּשַׁע עֶשֶׂר כּוֹסִיּוֹת
גֶ'ק דָּנִיֵּאלְס קַר
וַאֲנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן, מְעֻנָּב וּמְבֻסָּם לְעֵלָּא, עוֹמֵד בָּהּ וְרוֹאֶה:
סֵאוּב מְלָאכוּתִי, שֶׁמֶן עַל נְיַר פֶּרְגָּמֶנְט, 78x59 ס"מ.
"הַצִּילוּ!"

יום רביעי, 29 ביוני 2011

חרות

אָדָם חָפְשִׁי הוּא אָדָם
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ
חֵרוּת מַהִי
אָדָם חָפְשִׁי הוּא אָדָם
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ
מַהוּ הַמֶּרְחָק בֵּין שָׁחֹר לְלָבָן
בֵּין מַיִם לְשָׁמַיִם
בֵּין חֲרִיזָה לְחַרְזָנוּת
בֵּין עַבְדוּת לְחֵרוּת.

אֵין אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת.

יום שני, 27 ביוני 2011

בהמתנה לפסיכיאטר המחוזי

רֹאשׁ נָבוּב
צִנְצֶנֶת שְׁבוּרָה
אַל תֹּאמְרוּ שֶׁהַכְּתֹבֶת לֹא נֶחְרְתָה עַל הַקִּיר
בְּאָפֹר
אַל, בְּבַקָּשָׁה,
כָּל הַיָּמָ"חִים כֻּלָּם נָבֹזּוּ לִפְקֻדַּתְכֶם
מְבַשְּׂרֵי הָאֱנוֹשׁוּת
וְכָל דִּבְרֵי תּוֹלְדוֹתֶיהָ
הַיָּמִים
אַל תֹּאמְרוּ שֶׁהַכְּתֹבֶת לֹא נֶחְרְתָה עַל הַקִּיר
בְּאָפֹר
אַל
(רָאִיתִי פְּנֵי הַחוֹרֶתֶת כִּמְגָדִים בְּעֵינַי)
וְעַכְשָׁו בְּחָלָל רֵיק אֵינְסוֹפִי
מִלִּים בּוֹדְדוֹת
מִתְבַּדְּרוֹת וּמִתְפַיְּדוֹת בְּ
רֹאשׁ נָבוּב יֶלֶד נָטוּשׁ
צִנְצֶנֶת שְׁבוּרָה מִיתָה שֶׁבַּשִּׁגְרָה
מַה אֶעֱשֶׂה? שֶׁמָּא אֲבַשֵּׂר הַבְּשׂוֹרָה בִּשְׁמִי?
הִצְחַקְתָּ אוֹתִי. הַמְתֵּן בַּצַּד בְּבַקָּשָׁה.
פֵיְד-אָאוּט.
פֵיְד-אִין.
"כָּנֵס
לַמַּעְבָּדָה", עַכְשָׁו
תּוֹרְךָ.

לפני ראיון: שיר הדרכה

לִפְנֵי רֵאָיוֹן בַּטֶּלֶוִיזְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית
אוֹ בָּרַדְיוֹ, כָּל תַּחֲנַת רַדְיוֹ,
מוָּטב לְהֵעָרֵךְ הֵיטֵב לְמַעַן שִׁמּוּר
הַתַּדְמִית הַצִּבּוּרִית הָאוֹפֶפֶת אוֹתְךָ – תַּדְמִית
פֶּלֶא שְׁתוּי הַבָּעָה, מְרֻחָק וְחוֹלְמָנִי,
אָסוּר לִטֹּל סִכּוּן, זֶה לֹא מִשְׂחָק יְלָדִים
כָּךְ אוֹמְרִים.

לְמַד,

חַבֵּר מִשְׁפָּטִים נִפְתָּלִים עַל אוֹדוֹת רַעְיוֹנוֹת מֻפְשָׁטִים,
רַעְיוֹנוֹת מֶטָא-מֻפְשָׁטִים, מֶטָא-נִפְתָּלִים,
וְשַׁנֵּן אוֹתָם עַל פֶּה פַּעַם אַחַר פַּעַם מוּל הָרְאִי,
הַאֲמֵן בָּהֶם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ,
צְרוּבִים הֵיטֵב יִהְיוּ בְּתוֹדַעְתֶּךָ
וְצֵא לְדַרְכֶּךָ.

יום ראשון, 26 ביוני 2011

כמה עניינים לא פתורים

א. דואר 24 – מהיום למחר
מוֹעֵן: מֹשֶׁה
נִמְעָן: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
הַנִּדּוֹן: שַׁחְרֵר אֶת עָמִי
אוּלְטִימָטוּם: אֲנִי מְגַלֶּה

ב. נוסטלגיית במדבר יא', פסוק א'-טו'
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, שוּב כְּמוֹ בֶּעָבָר, אֶל הָאֱלֹהִים:
אֱלֹהִים אֱלֹהִים רְאֵה עֲבָדֶיךָ הַנּוֹאָלִים
אֵלֶּה שֶׁהוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה
מֵעַבְדוּת אַחַת לְעַבְדוּת שְׁנִיָּה וְכֻלֵּי וְכֻלֵּי
אֵינָם עוֹבְדִים אוֹתְךָ יוֹתֵר רְאֵה
עוֹבְדִים עָלֶיךָ בָּעֵינַיִם אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים
אַתָּה שֶׁבָּרָאתָ אֶת הָעוֹלָם כְּמַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים
אֵינְךָ אֶלָּא זַבָּן צַיְתָן בְּצַרְכָנִיָּה
יֶלֶד טוֹב יְרוּשָׁלַיִם – אָז קִשּׁוּאִים וַאֲבַטִּיחִים
וְעַתָּה מִלְחָמוֹת וּגְאוּלוֹת. אֵין לְהַפְרִיעַ פְּתָקִים מַגִּיעִים
כְּמוֹ רֶדֶת הַמָּן עַל הַמַּחֲנֶה בִּשְׁעַת מַשְׁבֵּר

זֶהוּ לֹא אוּכַל יוֹתֵר לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה,
נִשְׁבַּר לִי הַזַּיִן אֱלֹהִים!
אֲנִי מִתְפַּטֵּר.

ג. סדר
לָם עוֹ
כְּמִנְהָגוֹ
הֵג נוֹ
אֵין מִשְׂכָּל וְאֵין צַלְמָוֶת

ד. המין האנושי
אֵין בִּי
רָצוֹן לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בְּמַצָּבוֹ הַזְּמַנִּי
אַךְ
הוּא רוֹתֵם אוֹתִי לְמֶרְכַּבְתּוֹ
אוֹנֵס אוֹתִי בְּפֵרוּשָׁיו
מְסָאֵב אוֹתִי בְּמַסְקְנוֹתָיו
מַבִּיט בִּי בְּעֵינֵי מְחַבֵּל מִתְאַבֵּד דּוֹרֵשׁ תְּשׁוּבוֹת
עַל כָּל אוֹתָן הַשְּׁאֵלוֹת
עֲלֵיהֶן אֵינִי מְעֻנְיָן לַעֲנוֹת. אוּלַי לְהִתְרָאוֹת.

מַסְקָנָה לְדֻגְמָה:
רוֹת נִסְתַ כֵּי דַּרְ הָאֵל

ה.
בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה בְּבֵית הַחוֹלִים
נְמָלִים אֵינָן נוֹהֲגוֹת לִקְרֹא בִּתְהִלִּים
לְפִי שָׁעָה
עוֹשֶׂה רֹשֶׁם שֶׁהֵן מִסְתַּדְּרוֹת
לֹא רַע בַּחַיִּים.

ו. יקוק
יֵשׁ לִי אֶקֶסְמִיתוֹלוֹגִי
זֹאת מִכֵּיוָן שֶׁ
הוּא גַּם עֲבָרִי
וְגַם אַגָּדָתִי לְשֶׁעָבַר הֲזָיָתִי
אַל תִּתְקַצֵּף
זֶה לֹא אַתָּה זֶה אֲנִי

ז.
זֶה עַתָּה בַּחֲנוּת הַפַנְטַזְיוֹת לַגֶּבֶר
בְּקַנְיוֹן רַב-קוֹמָתִי
קוֹנֶה שְׁעוֹן חוֹל בְּלִי חוֹל
(כְּמוֹ אֲבַטִּיחַ נָטוּל גַּרְעִינִים)
וּבָא אֱלֵי מַחְבּוֹאֵךְ. אַל תָּזוּזִי.

יום שישי, 24 ביוני 2011

טְרַנְסוֹבְּסְטֶנְצְיָאצְיָה

בִּזְמַן שֶׁמַּאֲמִינִים רַבִּים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם לוֹגְמִים
לְסוֹבְאָהּ אֶת דַּם הָאֱלֹהִים בְּטַעַם מִיץ עֲנָבִים בַּלִּיטוּרְגְּיָה
אֲנִי עוֹלֶה עַל אוֹטוֹבּוּס אָקוֹרְדְּיוֹן מִסְפָּר שִׁבְעִים וְאַחַת
בְּשָׁעָה 10:35 בְּדִיּוּק
(לְעִתִּים מַקְדִּים אוֹ מְאַחֵר בְּכַמָּה דַּקוֹת)
כָּךְ כָּל שָׁבוּעַ
וּבַפַּעַם הַזֹּאת הָאוֹטוֹבּוּס כֻּלּוֹ דְּבִירִי מִשְׂגַּבִּי
עַל כִּסְּאוֹתָיו הָרֵיקִים וּלְחִיצֵי הָעֲצֹר הַצְּהֻבִּים
יָתוֹם מֵאָדָם יָתוֹם מֵחַוָּה
רַק אֲנִי וְהַנַּהָג הַדּוֹמֶה כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם לִיהוּדָה
כָּל כָּךְ דּוֹמֶה עַד שֶׁכִּמְעַט וּבִקַּשְׁתִּי
עֶזְרָה בְּמִלָּה שֶׁנִּתְקְעָה אֵינָה מַכִּירָה בִּשְׂפָתִי
לָכֵן מְסָרֶבֶת לִתְפִלָּתִי
יָדוּעַ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָדַע הַרְבֵּה שָׂפוֹת, גַּם שֶׁל בְּהֵמוֹת,
אַךְ אֶת שְׂפַת הָאֱלֹהִים יָדַע יהוּדָה לֹא בֵּן יַעֲקֹב
וְלֹא הַמַּכַּבִּי,
וְהִנֵּה מִתְיַשֵּׁב אֲנִי בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ
עִם כָּל הַשִּׁירִים שֶׁל אֲבִידָן כֶּרֶךְ ג', חוֹזֵר שׁוּב וָשׁוּב
עַל מִשְׁפָּטִים אֲבִידָנִיּים טִיפּוּסִיִּים וּבוֹהֶה בַּנַּהָג הַיּוֹדֵעַ
אֶבְיוֹן אֲנִי
אַךְ הוּא טָרוּד בִּנְהִיגָה וַאֲנִי בְּמַחְשָׁבָה אֲמוּלָה
עַל כָּל הַכִּסְּאוֹת הַפְּנוּיִים שֶׁהָיִית יְכוֹלָה לְהָצִיף וְאֵינֵךְ,
אֲנִי מֵיטִיב לִבִּי בְּדָם הָאֱלֹהִים לוֹחֵץ "עֲצוֹר" וּמִסְתַּלֵּק.

יום שני, 20 ביוני 2011

השילוש הקדוש: תווי חיים

1.
שִׁיר הוּא אֵזוֹר אֶקְסְטֶרִיטוֹרְיָאלִי שֶׁל הַמְּצִיאוּת.
וַאֲנִי דּוּחַי יָד פֹּה יָד שָׁם.
חֲצִי יְהוּדִי חֲצִי מוֹאָבִי.
מַשְׁקֶה קַל מַשְׁקֶה חָרִיף.

2.
מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר, כָּךְ נָהוּג לוֹמַר, מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה.

3.
כְּשֶׁזֶּה מַגִּיעַ מַרְבִּין בְּעֶצֶב מָהוּל בְּקֻרְטוֹב עָרֵב
שֶׁל עֶלֶס עַל דְּבַר מָה אֲשֶׁר סָבַרְתָּ שֶׁכְּבָר אֵינוֹ
אַךְ הִנֵּה עוֹדֶנּוּ מְצוֹדֵד בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיךָ, כְּאִלּוּ שָׁב מִן הַמֵּתִים
בִּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת,
וּלְעִתִּים אַף נוֹהֵג כְּאוֹרֵחַ קֶבַע וּבִפְרָט כְּשֶׁהַיָּמִים הוֹפְכִים קָרִים
וְאֵין סִבָּה מַסְפִּיק טוֹבָה לָצֵאת לְטִיּוּל רַגְלִי בַּחוּץ
בֵּין גַּחְלִילִיּוֹת רְדוּמוֹת
לְהִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב
לַחְזֹר נִלְאֶה וְאֵין פְּנַאי לִתְהִיּוֹת
לֹא נוֹתַר עוֹד דָּבָר לַעֲשׂוֹת.

4. תווי חיים
הוּא הַגּוֹסֵס הַמַּתְמִיד אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לְהִשָּׂרֵד.
רָתוּק לִמְכוֹנַת הַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית הַמּוּזֶנֶת ע"י פְּעִימוֹת בִּלְתִּי סְדוּרוֹת
שֶׁל תָּוֵי חַיִּים בַּמַּחְלָקָה הַגֶּרִיאַטְרִית,
נָע וָנָד כֹּה וָכֹה חָבוּי וְגָלוּי שָׁתוּי וּפִכֵּחַ
The Original Vagabond
וְגַם לַךְ חֵלֶק בַּזֶּה, אַתְּ יוֹדַעַת. אִם יִזְדַּמֵּן אֵי פַּעַם
וְנֵשֵׁב שְׁלָשְׁתֵּנוּ כַּשִּׁלּוּשׁ הַקָּדוֹשׁ בַּחֹשֶׁךְ, בְּאֵין אָדָם, בְּלִי מַזְגָן,
אֶחָד מֵאִיתָּנוּ יִצְטָרֵךְ לַעֲזֹב.

יום ראשון, 19 ביוני 2011

מונופול על הכוחות המזוינים

יהוּדָה עַמִּיחַי לוֹחֵשׁ לוֹ אוֹתָה בְּסוֹד בַּלֵּילוֹת, בַּמִּקְלַחַת,
שֶׁכֵּן הִיא מַבִּיטָה בּוֹ מִבֵּין כָּל גְּדֵרוֹת הַתַּיִל
וּגְדֵרוֹת הַהַפְרָדָה שֶׁבָּנְתָה הַחֶבְרָה בְּתִקְצוּב הַמְּדִינָה.

זֶה רַק בֵּינִי וּבֵינוֹ, אַתְּ מִתְעוֹפֶפֶת מֵחַלּוֹן חַדְרוֹ הַשְּׂמָאלִי
שֶׁל הַנִּתָּן וּמְחַפֶּשֶׂת אַחַר מָקוֹם נוֹחַ לִבְנִיַּת קֵן בֵּין
גְּדֵרוֹת הַתַּיִל, הַנְּשִׁימוֹת, הַשּׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתָּבוֹת וְנִמְחָקוֹת.

סַמְכוּתִי פָּקְעָה. אֵין לִי מוֹנוֹפּוֹל עַל הַכּוֹחוֹת הַמְּזֻיָּנִים.

       אַתְּ דְּרוֹר מִמִּין נְקֵבָה. כְּנָפַיִךְ נְמַסּוֹת בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ.
רַק חִזְרִי, בִּיכָלְתִּי לְבַקֵּשׁ יָפֶה וּבְסֵבֶר פָּנִים נָאוֹת,
חִזְרִי לְקַנֵּן בִּי לְפִי שָׁעָה. מַמָּשׁ עַתָּה, י.ע לוֹחֵש לִי הַשְׁאָלָה
טוֹבָה כְּשֶׁלֶג צָחוֹר הַנָּח עַל אֲרֻבּוֹת הַבָּתִּים
וְסוֹכֵךְ בְּלָבָן פַּחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי מַשְׁחִיר, כְּפִי שֶׁהַשֵּׁם נָהַג
לִלְחֹשׁ לְמֹשֶׁה אֶת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. אָז חִזְרִי וְּרִאי אֵיךְ
הַשֶּׁלֶג נָמֵס וְחוֹשֵׂף דָּבָר אַחַר דָּבָר אַחַר דָּבָר לְאַט וּבָטוּחַ
בְּלִי מַעֲצוֹרִים אֲחוֹרִיִּים.

הצגת טרגדיית הקיום בדרך ציורית שאינה משתמעת לשתי פנים*

שִׁירִים שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעָבָר הַיְּכוֹלִים
לְהִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁגָגָה
כְּשִׁירֵי אַהֲבָה
נִכְתְּבוּ כֻּלָּם בְּלֵית בְּרֵרָה,
בִּכְבִישׁ מָהִיר לְלֹא מוֹצָא.
מוּלִי דְּמוּת עִם אֶקְדָּח קַפְּצוֹנִים מְאַיֶּמֶת "אֲנִי יוֹרָה!",
וְאוּלַי זוֹ בִּכְלָל נַעֲרָה
חֲמוּשָׁה לְעֵלָּא בְּמַבָּט מְצֹעָף
וּמְקַיֶּמֶת "אֲנִי בּוֹהָה", כָּךְ נוֹלַדְתָּ
אַתָּה. מַמְזֵר שֶׁכְּמוֹתְךָ.

* ישנה אפשרות לכתוב גם בדרך זאת: שאינה משתמעת לשני פנים.