עברון

עֶבְרוֹן בְּנִי מַחְמַדִּי מִן הַמָּחָר

בִּקְּרַנִי כְּחֵץ שָׁלוּחַ בַּחֲלוֹמִי וְלֹא פָּצָה פֶּה

בְּמֶשֶׁךְ כָּל בִּקּוּרוֹ

וְאַף לֹא בִּקֵּשׁ כּוֹס תֵּה

רַק מֶסֶר דָּמוּם יָחִיד הָיָה בְּצִקְלוֹנוֹ

זֶה שְׁמוֹ וְלֹא יָסַף אֵימָתַי עוֹד עָתִיד הוּא

לָבוֹא וּלְהִכָּנֵס בְּתִפְאָרָה בְּשַׁעֲרֵי הַמְּאוּם

שָׂשׂ אֱלֵי קְרָבוֹת הַתָּשָׁה

וְחַיֵּי תַּלְאוּבָה כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה

וְאָז

חַכְמֵי, מְלֻמְּדֵי וּמְקֻבְּלֵי הַמִּיתוֹלוֹגְיָה וְהָאַגָּדָה,

יִרְצוּ לְפָרֵשׁ בְּפַרְשָׁנוּת מְחֻכֶּמֶת אֶת חֲלוֹמִי

וַאֲנִי אֶת הַדֶּלֶת אֶטְרֹק יָשָׁר בְּפַרְצוּפָם.

תיקון טעות

רָאִיתִי לְאוֹרֵךְ חַיַּי, כְּעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים,

יְרֵאֵי שָׁמַיִם חֲסוּדִים וּמְסוּרִים,

אֲבוֹת לְדַרְדַּקִּים, גּוֹוְעִים מִמַּחֲלַת הַסַּרְטָן.

רָאִיתִי אֲדוֹנִים, מוֹרִים וְרַבָּנִים נוֹפְלִים בְּבִיבֶיהָ שֶׁל

תַּחְלוּאַת הַמִּדָּה הָרָעָה וּפוֹרְחִים.

רָאִיתִי שַׁלֶּכֶת מֵעֵצִים שֶׁלֹּא יִרְאוּ עוֹד

לִבְלוּב בְּעַנְפֵיהֶם, גַּם לֹא בְּעוֹנַת הָאָבִיב,

וְכָל זֶה הָיָה דַּי כְּדֵי לְהָבִין שֶׁלְּעִתִּים

מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "אֲבָל" שָׁוָה לְ"אֶפֶס".

אָז חִדְלוּ מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַכְּשׁוּפוֹת בְּבַקָּשָׁה,

זְמַנֵּנוּ יָקָר.

מהתלה עתידנית

אֵין רְצִיפוּת וְאֵין זְרִימָה הוֹלֶמֶת

קָצָר מִדַּי

חַסְכָנִי בְּמִלִּים הֶכְרֵחִיּוֹת, שָׂפָה דַּלָּה וּרְדוּדָה,

חֲרִיזָה מְעֻשָּׂה

מֶטָפוֹרוֹת לוֹקוֹת בְּאִי-הַתְאָמָה

מִשְׁתַּמֵּשׁ יָתֵר עַל הַמִּדָּה בְּמִלִּים מְיֻתָּרוֹת

כְּמוֹ "אֶת" אוֹ "שֶׁל" אוֹ "אֶל"

אָדָם בְּמַסֵּכַת מְשׁוֹרֵר

הָבוּ לִי אֶת אָלְתֶרְמַן, זַךְ וִיהוֹנָתָן

סוּרָה מִפָּנֵינוּ אַתָּה

אֵין רְצִיפוּת וְאֵין זְרִימָה הוֹלֶמֶת

אָרֹךְ מִדַּי

מוֹסִיף מִלִּים מְיֻתָּרוֹת, שָׂפָה סְבוּכָה דַּיָּה,

חֲרִיזָה נִפְקֶדֶת

מֶטָפוֹרוֹת מְדֻיָּקוֹת

מִתְעַלֵּם יָתֵר עַל הַמִּדָּה מִמִּלִּים חֲשׁוּבוֹת

כְּמוֹ "אֶל" אוֹ "שֶׁל" אוֹ "אֶת".

אָדָם בְּמַסֵּכַת מְשׁוֹרֵר

הָבוּ לִי אֶת אָלְתֶרְמַן, זַךְ וִיהוֹנָתָן

הִסְתַּלֵּק אַתָּה מִכָּאן.

אֵינֶנּוּ מְעֻנְיָנִים כְּרֶגַע. תּוֹדָה.

שיר קצר לכבוד מגני הכלל מפני החורבן

שָׁלוֹם! אֲנַחְנוּ פֹּה כְּדֵי לְגוֹנֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי פַּנְדֶּמְיָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת.

אַל חֲשָׁשׁ, אֲנַחְנוּ נִדְאַג לְךָ, אַתָּה בְּיָדַיִם טוֹבוֹת.

נְגָרֵשׁ הַמַּר וְהַנִּמְהָר מִקִּרְבְּךָ זֶה הַמְּטַמֵּא הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר וּמַכְתִּים אֶת

כָּל הַמֶּגֶד וְהַמְּשֻׁבָּח בִּקְהִלָּתֵנוּ, זֶה מְהַלֵּל הַמֻּקְצֶה וְזוֹרֶה

בְּקֶרֶב רָבִים תַּעֲמוּלָה חֲבוּיָה וַחֲרִישִׁית לְהַשְׁמָדַת הַקָּנוֹנִי, הַטָּהוֹר וְהַתְּרוּמִי,

זֶה הַנִּמְצָא עַכְשָׁו עַל הָעֶלְיוֹנָה, אוֹ עָתִיד לִהְיוֹת עַל הָעֶלְיוֹנָה,

הוּא יִשְׁלֹּט בְּיָד רָמָה וְקָשָׁה יַנְצִיחַ הַתָּעוּב וְיַעֲלֵהוּ עַל נֵס. אָסוּר לוֹ.

נַעֲקֹר מִמֶּנּוּ הָעֶלְסוֹן, אַל חֲשָׁשׁ, אֲנַחְנוּ נִדְאַג לְךָ, אַתָּה בְּיָדַיִם טוֹבוֹת.

נְגָרֵשׁ המַּר וְהַנִּמְהָר וְנִחְיֶה פֹּה לְבַד עִם כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב

לְנֶצַח עַד.

סטיבי וונדר

אִלּוּ הָיִיתִי רוֹמַנְטִיקָן לְבָבִי

כְּסְטִיבִי וּונְדֶר, הָיִיתִי כּוֹתֵב לְפָנָיו אֶת הַמִּלִּים

רַק הִתְקַשַּׁרְתִּי לוֹמַר אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֵב

כַּמָּה אֲנִי דּוֹאֵג

מֵעֹמֶק עָמְקֵי לִבִּי

וַאֲנִי מוּכָן לְהִשָּׁבַע עַל כָּךְ.

אִלּוּ הָיִיתִי צִינִיקָן שַׁתְיָן

כְּצָ'ארְלְס בּוּקוֹבְסְקִי, הָיִיתִי כּוֹתֵב לְפָנָיו אֶת הַמִּלִּים

אַךְ הוּא מִצְטָרֵף אֶל הָאֲחֵרִים וְעוֹלֶה לָאוֹטוֹבּוּס.

תפילה

יֵשׁ לוֹמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה:

אָנָּא מִמְּךָ אֵל הַמִּשְׁקָעִים, מַשִּׁיב הָרוּחוֹת וּמוֹרִיד הַגְּשָׁמִים,

בְּמָטוּתָא מִמְּךָ, הַשֵּׁב עַתָּה אֶת הָרוּחַ וְהוֹרֵד אֶת הַגָּשֶׁם, כִּי כְּבָר

עִיַּפְנוּ מִלִּשְׁטֹחַ תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ וּמֵשִׁיב אַתָּה פָּנֵינוּ רֵיקָם כְּהֶרְגֵּלְךָ,

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי הַמַּבְדִּיל בֵּין תְּחִנַּת הָאָדָם לְהַשָּׂגָה. תּוֹדָה.

בוהמה

פַּעַם, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ מִזְּמַן,

הָיְתָה בּוֹהֶמָה בַּמְּדִינָה הַזֹּאת,

כָּךְ מְסַפְּרִים לִי,

בֵּית קָפֶה זוּטָא וְלֹא הֲמוֹנִי

עָדִיף בְּמֶרְכָּז תֵּל אָבִיב

בּוֹ כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה

אַנְשֵׁי יְצִירָה וְרוּחַ מֵהַסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה

עָדִיף מִתְּחוּמֵי הַשִּׁירָה, הַמִּשְׂחָק

וְאָמָּנוּת הַפִּסּוּל וְהַצִּיּוּר,

אוּלַי גַּם אֵי אֵלֶּה זַמָּרִים וְנַגָּנִים,

בְּעִקָּר גְּבָרִים, אַךְ לֹא רַק גְּבָרִים,

שׁוֹתִים לְסוֹבְאָהּ מַשְׁקָאוֹת חֲרִיפִים

עָדִיף קוֹנְיָאק אוֹ מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה,

כָּךְ מְסַפְּרִים לִי,

וּלְעִתִּים הֵם נִשְׁאֲרוּ עַד הַשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁל הַלַּיְלָה, מְדַבְּרִים בְּטוֹן

גַּבְרִי עַל שִׁירָה, מִשְׂחָק וְאָמָּנוּת

הַצִּיּוּר וְהַפִּסּוּל,

תָּמִיד בְּצַוְתָּא, כִּמְעַט תָּמִיד,

עוֹד כַּנִּרְאֶה נִרְאֶה

אֲחָדִים בַּבּוֹהֶמָה שֶׁל הֶעָבָר

אֲנָשִׁים סְתָם, לֹא כּוֹתְבֵי הַקְּלָפִים,

אֵלֶּה הַצּוֹפִים הַמְּתַעֲדִים,

שֶׁעַתָּה מְסַפְּרִים לִי שֶׁאָז בְּעָבָר

הָיְתָה בּוֹהֶמָה בַּמְּדִינָה הַזֹּאת,

עִם הַזְּמַן לָמְדוּ הֵם לֶאֱהֹב אֶת הַשִּׁירָה,

הַצָּגוֹת הַתֵּאַטְרוֹן וְתַעֲרוּכוֹת הַפִּסּוּל

וְהַצִּיּוּר.

כָּעֵת שְׁעַת בֹּקֶר יְרוּשַׁלְמִית.

אֲנִי לְבַד בֵּין הַמִּלִּים, אַךְ לֹא רַק,

שׁוֹתֶה כּוֹס תֵּה לִרְוָיָה

בְּחֶדֶר קָטָן

מִתְעַנֵּג עַל לוֹטוּס פְלָאוּוּר שֶׁל רֶדִיוֹהֶד

וּמְצַפֶּה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת לַנֵּס שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתִי

מִן הַחֲלוֹם הַנּוֹכְחִי

לַחֲלוֹמִי.

הֶבֶל

בְּמוֹשַׁב כְּסִילִים רוּחַ הַנָּבוֹן נִפְקֶדֶת

נֶאֱלֶמֶת בֵּינוֹת קִירוֹת הָאֲסֵפָה

מִסְתַּבֶּכֶת בִּסְבַךְ הֶבֶל פִּי הַדּוֹבְרִים

מִתְרוֹקֶנֶת וּמְדַמֶּמֶת לְאִטָּהּ בָּחֲשֵׁכָה

וְאַף

בְּנִימָה תַּנָּכִית אֹמַר

אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת כַּזְבָנִים

וּבְמוֹשַׁב כְּסִילִים לֹא יָשָׁב.

תחיית המתים

צָהֳרֵי יוֹם שִׁשִּׁי בִּירוּשָׁלַיִם שׁוֹבָתִי.

טֶרֶם נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת. אַל דְּאָגָה.

בְּשׁוּבָה וָנַחַת אֲנִי יוֹרֵד

מִכִּכָּר פְּיֶר מֶנְדֶּס פְרַאנְס לִרְחוֹב ש.א. נָכוֹן

לִקְרַאת הַגֶּשֶׁר אֲנִי נֶעֱמַד מִלֶּכֶת

וּמְתַצְפֵּת עַל מַשָּׁאִיוֹת חוֹצוֹת אֶל הָעִיר הָעַתִּיקָה

עִם מַשָּׂא בְּנִיָּה כָּבֵד בְּאַמְתַּחְתָּן

מִסְתָּרְחוֹת לְאַט וּבִזְהִירוּת

בִּכְבִישׁ מִתְעַקֵּל הַחוֹצֶה אֶת גֵּיא בֶּן הִנֹּם

בְּלִבּוֹ.

בְּגָפּוֹ חוֹלֵף מוּל עֵינַי בָּחוּר עִם כּוֹבַע נִפְרָץ

וּלְבוּשׁ נִפְרָץ וּבְמִבְטָא וְדִבּוּר נִפְרָץ

וּמוֹנוֹטוֹנִי רָטַן עַל עוֹנַת הַגְּשָׁמִים

הַבָּאָה לְקִצָּהּ, מְדַכֵּאת כָּךְ אָמַר,

וּבְתוֹךְ כָּךְ בֵּרֵךְ עַל מִפְעַל חַיֵּי הָאֵלִים מֵהָאַגָּדוֹת

שֶׁהוּא כְּמוּבָן עוֹנַת הָאָבִיב

וְהַפְּרִיחָה וּבֵין הַיֶּתֶר גַּם תְּחִיַּת הַמֵּתִים,

הַשֶּׁמֶשׁ וְשׁוּב הַשֶּׁמֶשׁ, הָאוֹר

וְהַיָּרֹק הַמִּתְפַּשֵּׁט סָבִיב

אָז עוֹלֶה אֲנִי עַל הַגֶּשֶׁר

וּמִתְרַחֵק מִפְּרִיחַת הָאָבִיב וּתְחִיַּת הַמֵּתִים וּמִתְקָרֵב אֶל

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם הַנִּפְרֶסֶת מוּל עֵינַי

כְּפִי שֶׁנִּפְרְסָה מוּל עֵינַי מְלָכִים רָמִים בְּעָבָר

אֲשֶׁר בִּפְקֻדָּתָם נִבְנוּ חוֹמוֹת מָגֵן

מִפְּנֵי כָּל הַמַּר וְהָרַע שֶׁמִּחוּצָה לָהֵן

וְהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק.