בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

זמן יקר


אֲנִי מְבַזְבֵּז פֹּה זְמַן יָקָר
מִדַּי
לַחֲשֹׁב לִרְשֹׁם
לִמְחֹק לְתַקֵּן וְלִרְשֹׁם
וְאָז לְנַקֵּד בְּדִיּוּק רַב
וְאָז לֶאֱטֹם
בְּחֹמֶר בִּנְיָן עָמִיד
בִּפְנֵי קֹר וּגְשָׁמִים

טוֹב לָמוּת בָּחוּג לְמִנְהָל עֲסָקִים.

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

גרייס בי.


בִּבְּרוּקְלִין, נְיוּ יוֹרְק, הִכַּרְתִּיהָ. שְׁמָהּ הָיָה גְּרֶיְיס בִּי
אֵשֶׁת הַחֲסָדִים שֶׁעָשְׂתָה מוֹפְתִים עִם מִכְחוֹל
וּשְׁפוֹפֶרֶת. אֶת תַּבְנִית מַכְאוֹבֶיהָ הַתְּלוּיִים
עַל קִירוֹת הָאָטֶלְיֶה שֶׁלָּהּ זוֹכֵר אֲנִי בִּמְצֹעָף, מִבַּעַד לִנְשִׂיאִים,
אֵךְ אֶת רַגְלָיהָ הַחֲשׂוּפוֹת בְּאוֹר נָקִי,
שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּהוֹד כְּשֶׁשִּׂכְּלָתָן לְעֵינַי הַדּוֹמְעוֹת חֶמְדַּת אֶרוֹס,
זוֹכֵר אֲנִי כְּסוֹמֶא הַיּוֹצֵק בְּזִכְרוֹנוֹ אֶת תְּמוּנַת
הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹן עַל פְּנְי הָאֲדָמָה.

אָז תֹּאמְרִי לִי גְּרֶיְיס בִּי, הַאִם הִבְחַנְתְּ בְּצַיָּר הַגֶּשֶׁם הָאַחֲרוֹן
עַל יַד מִשְׁכָּבֵךְ? תֹּאמְרִי לִי גְּרֶיְיס בִּי. תֹּאמְרִי בְּבַקָּשָׁה!

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

בנשיקה


א.
עָדִיף לָמוּת בִּנְשִׁיקָה טוֹבָה עַל הַמֵּצַח. כְּצַדִּיקִים.
הַלֵּב אֵינוֹ מֵאֲשֶׁר דְּרָכִים אֲחֵרוֹת. דַּי לוֹ.
מִסְּבִיבִי רוּחוֹת רְפָאִים בָּלִים וַעֲיֵפִים, שׁוֹרְקִים
וּמִתְיַשְּׁבִים לְצִדִּי, מְבַקְּשִׁים שֶׁאֶחֱזֹר
לָלוּן בְּבַיִת רֵיק חַלּוֹנוֹתָיו אֲטוּמִים וְדַלְתּוֹ פְּעוּרָה;
לְשׂוֹחֵחַ עִם דְּמֻיּוֹת שְׁקוּפוֹת מִן הֶעָבָר הַקָּרוֹב;
לָשֶׁבֶת עַל נַדְנֵדָה שֶׁנִּתְּשָׁה עוֹד בִּתְחִלַּת
שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים וּלְהַקְשִׁיב לַשֶּׁקֶט שֶׁל פַּעַם
שֶׁדּוֹעֵךְ לוֹ לַחֲדָרִים הַפָּחוֹת חֲשׁוּבִים
שֶׁבָּחַיִּים, זֶה כָּל מָה שֶׁרוּחוֹת הָרְפָאִים מְבַקְּשִׁים.

ב.
מַעֲבָר דִּירָה זֶה מָוֶת קָטָן, בִּזְעֵיר אַנְפִּין.
דְּעוּ לָכֶם,
אֵינֶנּוּ מִתְגוֹרְרִים פֶּה. סַכָּנַת הַכְחָדָה מַתְמֶדֶת
מְרַחֶפֶת מֵעַל רֹאשֵׁנוּ.
שַׁאֲלוּ אֶת סָבָתִי מְנוּחָתָהּ עֵדֶן.
מֻחְלָפִים תָּדִיר בְּזָרִים הַמִּתְגוֹרְרִים וּמֵתִים וּמֻחְלָפִים
תָּדִיר בְּזָרִים הַמִּתְגוֹרְרִים, כּוֹתְבִים שִׁירֵי נֹהַּ,
וּמֵתִים.

יום רביעי, 15 בדצמבר 2010

הנחמה

בָּרְחוֹבוֹת גִּשְׁמֵי זַעַף וְהַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת צוֹנְחוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס.
הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּתֶּרֶת סָמוּךְ לַשָּׁעָה חָמֵשׁ בַּצָּהֳרַיִם.
אוֹרוֹת נִּדְלָקִים בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל הַסְּפוּנִים עָמֹק בְּעוֹלָמָם
הַקָּטָן וְהַנִּסְתָּר מֵעוֹלָמָם הַקָּטָן שֶׁל אֲחֵרִים. דִּכְדֹּכֶת חוֹלֶפֶת.
אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׂחֹק, אַךְ אֵינִי מַצְלִיחַ וּמוּבָס,
וְגַם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אֵין סִבָּה
מַסְפִּיק טוֹבָה, וְהַנֶּחָמָה תָּמִיד מַגִּיעָה בְּצוּרָתָהּ הַחֲדָשָׁה.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

הוּא לא (היער)


הוּא לֹא רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַיַּעַר, חָשׁוּךְ שָׁם וְקַר.
בְּאוֹתוֹ יוֹם, הוּא הֵבִין שֶׁהוּא חַיָּב לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ הַיַּעַר.
הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן.
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי הִשְׂכִּיל שֶׁאוֹהֵב הוּא לְהִכָּנֵס
אֶל הַיַּעַר וְלָצֵאת מִמֶּנּוּ כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, אָז הוּא נִכְנַס אֶל הַיַּעַר וְיָצָא מִמֶּנּוּ.
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי הוּא נִשְׁאַר לְבַד בַּבִּקְתָּה וְנִזְכַּר בָּהַתְחָלָה,
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא מֵת מִמַּחֲלָה קָשָׁה.

יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

חופשה קצרה בכנרת

סִירוֹת וְקָיָאקִים סְדוּקִים עַל חוֹף חָרֵב שֶׁנַּעֲשָׂה
לַח וּבֻצִּי כְּכָל שֶׁמִּתְקָרְבִים לְקַו הַמַּיִם.
אֲנִי מִתְהַלֵּךְ יָחֵף עַל קַרְקָעִית הֶעָבָר. הָאֲבָנִים חֲלָקוֹת כְּמַגְלֵשׁוֹת.
יַמַּת כִּנֶּרֶת נְסוֹגָה כִּבְּרִיגָדַת צָבָא מֻשְׁפֶּלֶת וּכְנוּעָה.
עוֹד יָמִים כָּאֵלֶּה וְנוּכַל לְתַקְשֵׁר בִּצְעָקוֹת
שֶׁל כְּאֵב וְדֶמַע עִם הַגָּדָה הַמַּקְבִּילָה,
נֹאמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיִינוּ מְעִיזִים לוֹמַר
אִלּוּ הַכִּנֶּרֶת לֹא הָיְתָה מִתְכַּנֶּסֶת בְּתוֹךְ עַצְמָהּ,
כְּמִתְבַּיֶּשֶׁת בְּמַעֲשֶׂיהָ הָאַחֲרוֹנִים.

אֲנִי הוֹלֵךְ יָחֵף וּמִזְדַּקֵּן. הַנְּכָדִים הוֹלְכִים וְנַעֲשִׂים
רַעֲנַנִּים וְסַקְרָנִים. אֵינִי מְסֻגָּל לְשַׁקֵּר, יָדַעְתִּי,
אַךְ כְּשֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַסַּקְרָנִים אֵאָלֵץ לְטַפְלֵל,
כְּפּוֹלִיטִיקַאי עָרוּם אֹמַר לְבַסּוֹף אֶת כָּל מַה שֶׁלֹּא רָצִיתִי שֶׁיִּקְרֶה
וְאָכֵן קָרָה. סִלְחוּ לִי בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי הוֹלֵך מִכָּאן.