תפילת יום הכיפורים: נוסח אשכנז; קונסרבטיבי

חַזָּנִית בְּקוֹל צִיּוּץ צִפּוֹר עָדִין מוֹבִילָה.
קָהָל מְעֹרָב חוֹזֵר עַל רִנָּתָהּ הַמֻּטְעֶמֶת כִּדְבָעֵי.
בִּשְׁלַב זֶה עוֹד אֵינֵךְ מִתְגַּלָּה.
אַתְּ מִסְתַּתֶּרֶת בֵּינוֹת נָשִׂים, גְּבָרִים וְטַף. טְמִירָה.
זוֹחֶלֶת בֵּין כִּסְאוֹת הַפְּלַסְטִיק הַמְּאֻלְתָּרִים
שֶׁהֻנְּחוּ זֶה לְצַד זֶה, בְּאֹפֶן חַד פַּעֲמִי, לִכְבוֹד
הַמְּאֹרָע הַקָּדוֹשׁ.

אַתְּ מִתְרוֹמֶמֶת מִדֵּי פַּעַם. בּוֹחֶנֶת הַבָּעוֹת פָּנִים
בְּלֹבֶן רַגְלַיִךְ וְשָׁבָה לִמְחִילָתֵךְ בָּאֲדָמָה,
מְמֻקֶּדֶת מְשִׂימָה. אֲפִלּוּ הַחַזָּנִית הַצַּיְצָנִית לֹא גָּבְרָה עַל
עָרְמַת גּוּפֵךְ הַמִּסְתָּרֵךְ תַּחַת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּיָּד
שֶׁהֻנַּח עַל שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת בֵּית-סֵפֶר,
כְּשֶׁמְּצַפָּה אַתְּ לִמְעַט חֶסֶד מֵעַבְדֵּךְ בְּיוֹם הַכַּפָּרָה.

רַגְלַיִךְ עוֹגְבוֹת. מַרְעִידוֹת, גַּם בְּיָמִים קְדוֹשִׁים,
אֶת אֵלֶּה הַשָּׁבִים בִּתְחִנָּה נֻסָּח אַשְׁכְּנַז.
אַתְּ רוֹמֶזֶת לִי מִלְּמַטָּה, מְבַקֶּשֶׁת בְּנִימוּס שֶׁאָבוֹא
לְהִתְהוֹלֵל בֵּינוֹת הַמְּנִידִים רֹאשָׁם קָדִימָה וַאֲחוֹרָה,
וַאֲנִי מִתְעַלֵּם, מְבַקֵּשׁ מְחִילָה. 
אָנָּא סִלְחִי לְעַבְדֵּךְ הַנֶּאֱמָן בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה. 
עַכְשָׁו, הוּא בְּאֶמְצַע הַתְּחִנָּה.

התמכרות: טינטו בראס

מָכוּר לִסְרָטָיו שֶׁל טִינְטוֹ בְּרָאס.

לֹא יָכֹל לְהַפְסִיק.

מָכוּר לַפַּשְׁטוּת שֶׁבְּצִחְקוּק הַפַנְצ'וּלוֹת הַבַּשְׂרָנִיּוֹת.

אַל תִּשְׁפְּטוּ עַל-פִּי הַנִּשְׁמָע מִגְּרוֹנָן.

רוֹצֶה לִצְפּוֹת בְּחָלְיוֹ הַפֶּרְוֶרְטִי שֶׁל טִינְטוֹ בְּרָאס.

לֹא מִתְגַּלֵּחַ שְׁבוּעַיִם; לֹא מִתְקַלֵּחַ יוֹמָיִים.

מָכוּר לְגוּפָהּ הֶחָשׂוּף וְהַפָּשׁוּט שֶׁל הַפַנְצ'וּלָה הָרָאשִׁית.

אַל תִּשְׁפְּטוּ עַל-פִּי מֶתֶק עֵינֶיהָ.

לֹא יָכֹל לְהַפְסִיק.

מָכוּר לִסְרָטָיו שֶׁל טִינְטוֹ בְּרָאס,

   כְּאַחֲרוֹן אַחֲרוֹנֵי הַסּוֹבְאִים הַשָּׂרוּעַ בְּעַבְטִיט

   סִמְטְאוֹתֶיהָ שֶׁל עִיר דְּרוֹמִית,

   מְשֻׁעְבָּד לְמַעֲשָׂיו.

זֶהוּ הַתֵּרוּץ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בּוֹ יָכֹל

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ הַמָּכוּר

כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִצְפּוֹת בְּחָלְיוֹ הַפֶּרְוֶרְטִי

שֶׁל טִינְטוֹ בְּרָאס, לְלֹא כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁל

פְּחִיתוּת.

את אומדת חלקי גופי

אַתְּ אוֹמֶדֶת חֶלְקֵי גּוּפִי בְּצִפָּרְנַיִךְ
הָאֲרֻכּוֹת. הֵן בְּהִירוֹת כַּיּוֹם.
מְשַׁחֶרֶת שְׁבָב קָטָן שֶׁל שִׁפְיוֹן.
מְבַקֶּשֶׁת רְמָזִים גְּדוֹלִים שֶׁיִּפְתְּרוּ אֶת הַתַּעֲלוּמָה.
צִפָּרְנַיִךְ עַל גּוּפִי מְכַרְכְּרוֹת לְקֶצֶב עָלוּם.
יָדַי מְמַלְּאוֹת עֵינַיִךְ בְּמֶגֶד שָׁמַיִם, אַךְ אֵינֵךְ רוֹאָה.
אַתְּ אוֹמֶדֶת חֶלְקֵי גּוּפִי בְּצִפָּרְנַיִךְ
הַקְּצָרוֹת. הֵן כֵּהוֹת כַּלַּיְלָה.
אֵין לָךְ פְּנַאי, אוֹ סִבָּה מַסְפִּיק טוֹבָה,
לַעֲמֹד עַל טִיב רוּחוֹ שֶׁל הָאָדָם.

עִם הַשָּׁנִים, הַחוֹלְפוֹת תָּמִיד, אֶת חֶלְקֵי גּוּפִי
תֶּאֶמְדִי בְּצִפָּרְנַיִךְ הָאֲרֻכּוֹת. וּכְמוֹ תָּמִיד, הֵן כַּיּוֹם
וּלְעִתִּים כַּלַּיְלָה.

שיר פוליטי לפני יום הכיפורים

טַנְק הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי הָדוּר מֵאֵין כְּמוֹתוֹ.
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶה לְהַזְכִּיר זֹאת בַּקַּיִץ.
הַשַּׁלֶּכֶת נוֹטָה לְהַצִּיג זֹאת בַּסְּתָו.
הַגֶּשֶׁם נוֹטֶה לְהוֹכִיחַ זֹאת בָּחֹרֶף.
(אֲנִי נַעֲשָׂה רוֹמַנְטִיקָן חֲסַר תַּקָּנָה)
הָאַדֶּמֶת שֶׁעַל פָּנַי, נוֹטָה לְהַזְכִּיר שֶׁהַטַּנְק
שֶׁלִּי מְשֻׁבָּשׁ, הוּא מְקַרְטֵעַ, הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ.

אֲנִי מַמְתִּין לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיַּזְכִּיר
אֶת הֲדָרוֹ שֶׁל טַנְק הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלִּי.

ט' תשרי תשע"א

סיזיפוס

לַכֶּלֶב שֶׁלִּי קוֹרְאִים סִיזִיפוּס.
אֶת הַכַּדּוּר שֶׁאֲנִי מַשְׁלִיךְ
הוּא תָּמִיד מַחֲזִיר, בְּעֶלֶס, וּמְבַקֵּשׁ עַל כָּךְ
תְּמוּרָה, לְמָשָׁל הֲטָלָה נוֹסֶפֶת. הוּא מְכַשְׁכֵּשׁ
בִּזְנָבוֹ וּמֵבִיא שׁוּב כַּדּוּר לָבָן וְאָדֹם,
וְאָז שָׁחֹר וְכָתֹם.

כְּשֶׁסִּיזִיפוּס מַחֲזִיר אֶת הַכַּדּוּר בּוֹ מָאַסְתִּי
אֲנִי נִזְכַּר שֶׁאַתְּ לֹא סִפּוּר אַגָּדָה.

בחורה ערומה (בעמוד הבא)

הַמְּשׁוֹרֵר הָאִימְפְּרֶסְיוֹנִיסְטִי, הַנּוֹדָע בַּשְּׁעָרִים,

הֵבִין בְּעָרְמָה שִׁוּוּקִית שֶׁיֵּשׁ צוֹרֵךְ

בִּתְמוּנָה שֶׁל בַּחוּרָה עֵירֹמָה בְּאֶמְצַע הַיְּצִירָה.

הִיא נִמְצֵאת מַמָּשׁ בָּעַמּוּד הַבָּא.

החיים מתחילים בגיל שלושים ושש

הַחַיִּים מַתְחִילִים בְּגִיל שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ. אָמְרוּ לָהּ.

וּמִי שֶׁאָמַר לָהּ זֹאת, אָהַב אוֹתָהּ.

צִפּוֹר שִׁיר, מִסּוּג זַרְזִיר, תִּלְחַשׁ לָהּ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים,

וְהִיא תֵּדַע שֶׁנֶּאֱהֶבֶת הָיְתָה כְּשֶׁאָמְרוּ לָהּ

שֶׁהַחַיִּים מַתְחִילִים בְּגִיל שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ.

עַכְשָׁו הִיא בַּת שֶׁבַע. אֵינָהּ יוֹדַעַת דָּבָר.

צִפּוֹר שִׁיר, מִסּוּג זָמִיר, תִּלְחַשׁ לָהּ בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים,

וְהִיא תֵּדַע שֶׁהָיְתָה בַּת שֶׁבַע, אֵינָהּ יוֹדַעַת דָּבָר, גַּם

שֶׁהַחַיִּים מַתְחִילִים בְּגִיל שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ.

סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא

בֶּעָבָר, הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ הַלָּבָן,
וּזְקָנוֹ הַנִּדְגָּל מִתְבַּדֵּר בְּצַפְרִירֵי מִדְבָּר.
הוּא גּוֹמֵא מֶרְחַקִּים בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, אֵינוֹ מַבִּיט לִצְדָדָיו,
אֵינוֹ נוֹתֵן לִבּוֹ לְיוֹעֲצָיו הַמְּלַוִּים, מְכֻוָּן מַטְּרַת אֱלֹהָיו.
וְאָז, לְיַד מוֹאָב, כְּשֶׁגַּלְגַּל הָרָקִיעַ הוֹפֵךְ אָפֹר עָמֹק,
נֶעֱמַד מִלֶּכֶת לִבְדֹּק שֶׁבֶר הַשָּׁמַיִם; הַמָּן הַלָּבָן כְּבָר מוּכָן,
יָרַד כִּרְבִיבִים בִּסְעָרָה, בְּדִיּוּק בַּזְּמַן.

הָעַם, הַיּוֹשֵׁב בְּאָהֳלֵי מִדְבָּר, שׁוֹאֵל
"הֵיכָן מוֹשִׁיעֵנוּ הַנַּחְתּוֹם", בְּתֹם.

וְהָאֵל, הַיּוֹשֵׁב בְּאָהֳלֵי שָׁמַיִם, עִסָּתוֹ לָשׁ בְּהֲנָאָה.

ערב יום שבת

עֶרֶב יוֹם שַׁבָּת. הַכּוֹכָבִים נִרְאִים בַּשָּׁמַיִם.
אֲנִי נוֹטֶה לְהֵרָדֵם עַל הַמִּקְלֶדֶת.
שִׁירַת מַקְהֵלָה עַלִּיזָה נִשְׁמַעַת מִחוּץ.
הַמִּלִּים אֵינָן מוּבָנוֹת לִי, סָפֵק עִבְרִית.

אַתְּ יְשֵׁנָה בָּחֶדֶר הַשֵּׁנִי. הַכּוֹכָבִים נִרְאִים בְּחַדְרֵךְ.
אֲנִי נוֹטֶה לְהֵרָדֵם עַל הַמִּקְלֶדֶת.
שִׁירַת מַקְהֵלָה עַלִּיזָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת.
הַמִּלִּים מוּבָנוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, "מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא".

קוֹל נְעָרוֹת צְעִירוֹת. הַכּוֹכָבִים שׁוֹטְפִים עֵינֵיהֶם.
אֲנִי נוֹטֶה לְהֵרָדֵם עַל הַמִּקְלֶדֶת.
שִׁירַת מַקְהֵלָה עַלִּיזָה פָּסְקָה לְרֶגַע. רַחְשׁוּשִׁים.
הַמִּלִּים שֶׁרָצִיתִי לִכְתֹּב, לֹא יִכָּתְבוּ הַיּוֹם.

שִׁירַת מַקְהֵלָה נִמְשֶׁכֶת.
וְאוּלַי אֵינִי רוֹצֶה שֶׁתֻּשְׁבַּת, שֶׁיּוֹסִיפוּ לְזַמֵּר,
אֲנִי נוֹטֶה לְהֵרָדֵם,
שֶׁהַשִּׁירָה תִּמָּשֵׁךְ וְתִמָּשֵׁךְ,
אֵינִי מִתְאוֹנֵן עַל כָּךְ לְמִשְׁטֶרֶת הַלַּיְלָה.

עֶרֶב יוֹם שַׁבָּת.
הַשִּׁירָה נֶחֱלֶשֶׁת. הַנְּעָרוֹת נָדַמּוּ וְהַכּוֹכָבִים אִתָּן.
רַק הַמִּלִּים מַמְשִׁיכוֹת לִדְפֹּק חָזָק
עַל דַּלְתִּי. מְצַלְצְלוֹת בְּפַעֲמוֹנִי,
וַאֲנִי מַעֲמִיד פְּנֵי רָדוּם. "שששששש..."

אֲנִי נִים וְלֹא נִים.

שִׁירַת מַקְהֵלָה נִמְשֶׁכֶת וְנִמְשֶׁכֶת.
מִתְעַלֶּמֶת.

סוף נובמבר

כְּשֶׁאֲנִי שָׁר שִׁירִים, אַתְּ שָׁרָה יַחַד אִתִּי
וּמְתַקֶּנֶת אֶת זִיּוּפַי בְּקוֹלֵךְ הַכָּלוּל בַּהֲדָרוֹ.

כְּשֶׁזֶּרֶם הַמַּיִם מְקָרֵב אוֹתָךְ לְחֵיקִי, אַתְּ
מְצַפָּה לְבוֹא הַנָּסִיךְ מִסֵּפֶר אַגָּדָה יָשָׁן
וּמַבְרִישָׁה אֶת שְׂעָרִי הָאָרֹךְ לְעֵת עֶרֶב.

כְּשֶׁאֲנִי צָד בַּלֵּילוֹת, אַתְּ צָדָה יַחַד אִתִּי
וּמַבְרִיחָה אֶת הָאַיָּל הַתָּווּי בְּקַוֵּי נִשְׁקִי.

כְּשֶׁסּוֹף נוֹבֶמְבֶּר מַרְאֶה דַּרְכֵּךְ אֵלַי, אַתְּ
מַרְכִּיבָה שִׁיר עַל אַהֲבַת נְעוּרִים טוֹבָה
וּמְגַלָּה לִי, בְּסוֹד, שֶׁבָּחוּץ יוֹרֵד הַגֶּשֶׁם.

מעקה

בְּבָתֵּי הֶחָדָשׁ מַעֲקֶה חָדָשׁ.
מִדְּאוֹרָיְתָא. וְלֹא אֶפֹּל וְדָמִי יִשָּׁמֵר.
וְאַתָּה, דָּמְךָ יִשָּׁמֵר כִּי לֹא תִּפֹּל וְלֹא תִּמְעַד.
וּמָה אִם אֶסְבָּא וְאֶת הַמַּעֲקֶה
מִדְּאוֹרָיְתָא, לֹא אֵדַע.
וְאֶפֹּל וְדָמִי יֵאָבֵד. וְאַתָּה, דָּמְךָ יִשָּׁמֵד
וְכָל אֲשֶׁר לְךָ, בָּנִים וּבָנוֹת,
כִּי תִּמְעַד וְתִרְאֶה כֵּיצַד נָקְפוּ
שְׁנוֹתֶיךָ בְּחִבַּת הַהוֹנָאָה הַגְּדוֹלָה

וְהַמְּאֵרָה תָּבוֹא עַל רֹאשְׁךָ, בְּעוֹד הַמַּעֲקֶה,
הַמַּעֲקֶה בְּבֵיתְךָ.