בָּרְבַּרָה טוּכְמָן וְעַכְבְּרֵי הַבִּיבִים


משה ניסים

יום שישי, 30 באפריל 2010

בריבירה האיטלקית

בָּרִיבְיֶרָה הָאִיטַלְקִית, עֵת בִּקּוּר מַמְלַכְתִּי,
רָאִיתִי נַעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה,
בְּלוֹנְדִּינִית, דוֹבֶרֶת צָרְפָתִית,
רָצִיתִי לִהְיוֹת שֶׁלָּהּ, לַעֲזֹב אֶת מִשְׂרַת הַקַּנְצְלֶר
לְהִתְמַסֵּר לְרַחֲשֵׁי לִבָּהּ הַטְּמוּנִים בְּיוֹתֵר
לְהָבִיא לָהּ פְּרָחִים בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי הַקִּדּוּשׁ
רָצִיתִי לִנְשֹׁק עַל שִׂפְתוֹת הַבֹּסֶר
רָצִיתִי לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן, כֵּן-כֵּן,
הָרִאשׁוֹן הַמְּבַקֵּשׁ יָדָהּ מֵאָבִיהָ אוֹ מֵאִמָּהּ,
רָצִיתִי לוֹמַר לְאֶוָה שֶׁהַכָּל נִגְמַר
שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ רָחוֹק לְאֶרֶץ הָרוֹמָאִים לְחַפֵּשׂ
אֶת הָאַהֲבָה הַצָּרְפָתִיָּה זְהֻבַּת
הַשֵּׂעָר וְכָךְ וְנִסַּע יַחְדָּו אֶל עֵבֶר הַשְּׁקִיעָה
הַטּוֹבָה, וְאָז נַמְתִּין בְּגִפּוּפִים לַזְּרִיחָה,
וְהַשַּׁחַר יְבַשֵּׂר טוֹבוֹת, תֹּאמְרִי לִי
שֶׁמַּרְגִּישָׁה כְּמוֹתִי, שֶׁאוֹהֶבֶת אֶת חוּשׁ הִתְבַּדְּחוּתִי,
תַּבְטִיחִי לִי שֶׁנִּחְיֶה יַחְדָּו לָעַד
אֲנִי וְאַתְּ בָּרִיבְיֶרָה הָאִיטַלְקִית, בְּבַיִת קָטָן,
עַל יָד הַמַּעֲגָן, כְּמוֹ בְּסֶרֶט צָרְפָתִי יָשָׁן
שֶׁהַגִּבּוֹר סוּמָא וְהַגִּבּוֹרָה מוֹבִילָה בְּאַהֲבָה.
לָעוֹלָם הַבָּא.

שְׁלוֹשִׁים בְּאַפְּרִיל
אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ.

יום רביעי, 28 באפריל 2010

פה

פֶּה פָּעוּר
פֶּה סָכוּר
בְּמֶרְחָב הַשְׂכָּלָה
הַיְנוּ הַךְ

צִנּוֹרוֹת מְאֻחִים
צִנּוֹרוֹת מְנֻתָּצִים
בְּמֶרְחָב יָהּ
הַיְנוּ הַךְ

יום שני, 26 באפריל 2010

כשהמתים שבים למשכבם

הַיּוֹם אֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים בְּחֲרוּזִים וּמִשְׁקָל כְּחַיָּלִים גֶּרְמָנִים.
וּמָחָר עִם עֲלוֹת צִיּוּץ הַדְּרוֹר וְאוֹר הַשָּׁחַר,
כְּשֶׁהַמֵּתִים שָׁבִים לְמִשְׁכָּבָם וְהַשֶּׁטַח פָּנוּי לְעֵלָּא,
נִכְתֹּב אֶת הַשִּׁירִים הַנֶּאְדָּרִים, הָאוֹהֲבִים,
הַנֶּאֱהָבִים, לְמַעֲנָם נִשָּׁאֵר עֵרִים בִּשְׁעוֹת לַיִל מְאֻחָרוֹת, לֹא נֹאכַל
וְלֹא נִשְׁתֶה. נִרְצֶה לְהַכִּיר וּלְהַעֲמִיק בְּשׁוּרֹותֵיהֶם
וּמִלּוֹתֵיהֶם, נֹאמַר לָהֶם בִּלְחִישָׁה כַּמָּה נֶחְשָׁקִים הֵם
כְּרוּכִים בְּעֲטִיפַת אֹפֶל יֵשׁ הַטֶּבַע
וְדָם נִגַּר כְּאֶשֶד פִּרְאִי מִדַּפֵּיהֶם; הֵם נוֹלָדִים, חַיִּים וְאָז מֵתִים.
צֶאֱצָאֵי מַהֲלַלְאֵל, רוֹצִים הֵם לָרֶדֶת בַּמִּשְׁקָל וְלַעֲלוֹת,
לִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ, לִבְרֹחַ. וּכְשֶׁנְּגָדֵּף אוֹתָם,
אֶת יוֹצְרֵיהֶם, הֵם יֵעָלְבוּ, יַזִּילוּ דִּמְעוֹת דֵּוִי, דִּמְעוֹת
תַּרְשִׁישׁ.

*
שָׂם יָדִי עַל עוֹרְקוֹ הָרַדְיָאלִי
וְהַדֹּפֶק סָדִיר: שְׁמוֹנִים פְּעִימוֹת בְּדַקָּה.
הַכָּל כַּשּׁוּרָה.
וְאִם יִרְצֶה לִצְלֹחַ בִּשְׁחִיָּה אֶת הַלָּמַנְשׁ
בִּצְפוֹן-מַעֲרָב אֵירוֹפָּה, אֵינוֹ זָקוּק לְאִשּׁוּר מֵהָרוֹפֵא.

יום ראשון, 25 באפריל 2010

הפלישה לנורמנדי

הַפְּלִישָׁה לְנוֹרְמַנְדִּי הִתְרַחֲשָׁה
בַּשִּׁשָּׁה בְּיוּנִי אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע
בְּאִחוּר שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים, בִּמְחִיר שֶׁל נְשִׁימוֹת.
אִלּוּ הָיוּ פּוֹלְשִׁים מֻקְדָּם יוֹתֵר
לֹא הָיוּ מְפִיקִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סְרָטִים תּוֹצֶרֶת אָמֶרִיקָה,
כּוֹתְבִים סְפָרִים וּמְחַבְּרִים מִלָּה בְּמִלִּים
עַל גֶּנֶרָלְפֶלְדְּמַרְשָׁל רוֹמֶל וּצְבָאוֹ הַנָּסוֹג.

יום שבת, 24 באפריל 2010

אקסהיביציוניסט נסתר

מִזְדַּחֵל מֵהַחַלּוֹן הַקָּטָן, הַצְּדָדִי,
מִבִּנְיָן רַב-קוֹמוֹת, מִקּוֹמָה רְבִיעִית.
עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִתְעַלְּמִים,
אוֹ שֶׁמָּא אֵינָם מִתְעַלְּמִים,
כְּלָל אֵינָם מַבְחִינִים בְּגוּפוֹ.
מִתְגּוֹדֵדִים בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת
וּבֵינוֹנִיוֹת רַבּוֹת, מַחֲלִיפִים חֲוָיוֹת,
עוֹבְרִים וְשָׁבִים, מִתְעַלְּמִים.
הוּא מְרַחֵף בָּאֲוִיר זַךְ וְסָמִיךְ
נוֹשֵׁם פַּחְמָן דּוּ-חַמְצָנִי
אֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיסְט נִסְתָּר
חוֹבֵשׁ כּוֹבַע טֶמְבֶּל מְיֻפֶּה
שׁוֹאֵף עָשָׁן מִמִּקְטֶרֶת זוֹלָה
מַשְׁקִיף עַל הַכָּל מִלְמַעְלָה
עַד שֶׁאֶחָד מִלַּהַק הָעוֹבְרִים
וְהַשָּׁבִים, הַמִּתְבּוֹלְלִים
אֶחָד בְּדָמוֹ שֶׁל הָאַחֵר,
הִבִּיט מַעְלָה, תָלַשׁ בְּעֵינָיו
אֶת כָּל מהַוּתוֹ בְּעוֹלָם הָאֲמִתּוּת,
ונִכְנַס הוּא לִסְחַרְחֹרֶת סִיבוּבִית
צוֹנֵחַ אַרְצָה בְּבִטְחָה וְשָׁב אֶל רֶחֶם אִמּוֹ.
אַחֲרִיתוֹ.

יום שישי, 23 באפריל 2010

האני האחר

הַמּוֹ"ל סֵרְבָה אֶת פָּנַי לִרְאוֹת.
גֵּרְשָׁה / מְגָרֶשֶׁת / תְּגָרֵשׁ אוֹתִי מִמִּשְׂרָדָהּ.
אֲנִי חָשׁ מֻקְצֶה קִמְעָה כְּשֶׁאֲנִי דּוֹפֵק עַל
דֶּלֶת מִשְׂרָדָהּ הָאֲפֹרָה.
אֲפִלּוּ עָנַדְתִּי פַּפְּיוֹן שָׁחֹר, וּבַפְּגִישָׁה
הַשְּׁנִיָּה הִגַּעְתִּי מְעֻנָּב בְּעֲנִיבַת חֲתֻנָּה,
כְּדֵי לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי רוּחָהּ
אַךְ הַמּוֹ"ל סֵרְבָה לִרְאוֹתִי,
אֲפִלּוּ מֵאֲנָה לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁמִי,
כְּשֶׁשּׁוֹמַעַת אֶת שְׁמִי אוֹטֶמֶת אָזְנֶיהָ בְּיָדֶיהָ לְלֹא דִּחוּי.
וּכְשֶׁאֲנִי דּוֹפֵק עַל דֶּלֶת מִשְׂרָדָהּ
הִיא מִסְתַּתֶּרֶת מִתַּחַת לְשֻׁלְחָן הָעֲבוֹדָה
הָאָדֹם שֶׁלָּהּ, חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵינִי
רוֹאֶה. בְּרַם רוֹאֶה גַּם רוֹאֶה אֲנִי, וּלְעִתִּים
אַף נִכְלָם. שָׁב לְבֵיתִי וּמַמְתִּין
לְבִיאַת הָאַדְמִירָל הַלָּבָן מִסֶּרֶט הוֹלִיווּדִי נוֹדָע
שֶׁיֹּאמַר מִלִּים טוֹבוֹת, מְעוֹדְדוֹת,
כְּשֶׁהַיָּם מֵצֵר בְּמִשְׁבָּרָיו עַל מִפְרָשִׂית טוֹבַת מַרְאֶה,
מַמָּש כְּמוֹ וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה,
טְרוּפָה, שְׁקוּעָה, אֵין לָהּ נֶחָמָה,
הִיא תְּחוּבָה בַּמַּעֲמַקִּים עַכְשָׁו
אוֹרְגָּנִיזְם יַמִּיִּים הַמִּתְמַצְּאִים הֵיטֵב בַּמְּצוּלוֹת
אוֹפֵפִים אוֹתָהּ, וּכְשֶׁהַחַמְצָן אוֹזֵל
אֲני נֶאֱנַק וְדוֹאֶה מַעְלָה מַעְלָה,
נִכְנַע לַמַּעֲמָסָה, מִתְאַבֵּל וּמִתְרַגֵּל,
כְּפִי שֶׁנָּהֲגוּ בְּעָבָר וְכַנִּרְאֶה יִנְהֲגוּ בְּעָתִיד,
וְאָז צוֹלֵל, דּוֹפֵק עַל דָּלְתָהּ הָאֲפֹרָה
וְהִיא רוֹדָה, בְּהַתְמָדָה.

יום חמישי, 22 באפריל 2010

אֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִיזְם

אֲהוּבָה
לָמַדְתִּי לַהֲגוֹת אֶת הַמִּלָּה
הָאֲרֻכָּה, וְאַף מַכִּיר מַשְׁמָעוּתָהּ.
כְּכָל שֶׁהַזְּמַן חוֹלֵף
הַנִּירִים נֶחְרַשִׁים וְהֶעָבִים מִתְעַבִּים
סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁבְּיָדִי הוֹפֵךְ כֵּהֶה כֵּהֶה
כֵּן, זֶה שֶׁהָיָה לָבָן בִּזְמַן עֲלוּמִים,
הוּא מוּצָף עַכְשָׁו בְּיָם גְּבַהּ-גַּלִּי
מְחַפֵּשׂ מִפְלָט קָצָר, אֲרָעִי,
לְצְבִירָת כֹּחוֹת חִיּוּנִיִּים
לְהֶמְשֵׁךְ מַסָּע תַּלְאוּבָה
אֲהוּבָה
לָמַדְתִּי לַהֲגוֹת אֶת הַמִּלָּה
הָאֲרֻכָּה, וְאַף מַכִּיר מַשְׁמָעוּתָהּ.

וְגַּם כְּשֶׁאַרְצֶה בְּפָנַיִךְ עַל הִשְׁתַּמְּעוּת
הָאֶקְזִיסְטֶנְצְיָאלִיזְם, וְאֶעֱנֶה עַל כָּל
תְּהִיָּה וּפִרְכָה וְאֶכָּנֵס לְכָל סִמְטָה חֲשׁוּכָה בְּדֶרֶך תְּלָאָה,
אֵין זֶה אוֹמֵר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁסֵּפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים
שֶׁבְּיָדִי, בִּרְבוֹת הַיָּמִים, יֵהָפֵך לָבָן.

יום שני, 19 באפריל 2010

נסיכת מדמנה

עוֹד לֶשֶׁם בְּיָדֵךְ
יָדַיִךְ נֹפֶת וְעֵינַיִךְ מֶתֶק
מַחְלָקָה רִאשׁוֹנָה לְכֵס הַמַּלְכוּת
מְהַתֵּל הוּא בָּךְ נְסִיכָה
אַל נָא תֵּצְאִי מִדַּעְתֵּךְ הָרַכָּה
הִשָּׁאֲרִי בַּהּ
עוֹד אֵינֵךְ בְּשֵׁלָה
בְּמַטֶּה שֶׂגֶב
לִמְשֹׁל בַּמַּמְלָכָה.
הִשָּׁאֲרִי נָא, לְעֵת עַתָּה
נְסִיכָה, נְסִיכָת מַדְמֵנָה.

צלמי

צַלְּמִי לִי אֶת בּוֹסְטוֹן
אֲנִי הוּא הַנָּצִיג הַדּוֹמֵם שֶׁלָּךְ כָּאן,
בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. אֲתַכְנֵן
אֶת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו בְּמִרְוָח
שֶׁל אֶחָד-עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת
בְּעֵרֶךְ וְאוֹקְיָנוֹס עָמֹק.

צַלְּמִי לִי אֶת מֶסֶצ'וּסֶטְס
אִם תִּרְאִי קַרְנַף, צַלְּמִי לִי גָּם אוֹתוֹ,
אֲנִי אֶשְׁלַח לָךְ בְּמַעֲטָפָה
שְׁקוּפָה אֶת "סַלְוִיּוֹן"
שֶׁל הוֹרְבִיץ, בְּתוֹסֶפֶת
פַּרְשָׁנוּת מְהֵימָנָה מִשֶׁלִּי.

צַלְּמִי לִי אֶת בּוֹסְטוֹן מֶסֶצ'וּסֶטְס
וְאִם בְּמִקְרֶה תִּתָּקְלִי בְּנָהָר
גָּדוֹל, זֶהוּ נְהַר צָ'ארְלְס,
צַלְּמִי לִי גַּם אוֹתוֹ, אִם
אֶפְשָׁר בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהַבּוֹסְטוֹנָאִים
בְּבָתֵּיהֶם רְדוּמִים לְעֵלָּא.

צַלְּמִי לִי אֶת בּוֹסְטוֹן
אֲנִי פֹּה. אֵינִי שׁוֹמֵר עוֹד עַל
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִלִּים לְבַיִת,
רַק מְצַפֶּה שֶׁתְּצַלְּמִי לִי אֶת
תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁל אָמְטְרָק
בַּשָּׁעוֹת הָעֲמוּסוֹת בְּיוֹתֵר
שֶׁל הַיּוֹם, כְּשֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים
מֵהָעֲבוֹדָה וְהַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר
שׁוֹקֵעַ וְהָאוֹקְיָנוֹס מְגַלֶּה
סִימָנִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל עֲיֵפוּת
וּמִתְיַתֵּם מִגּוֹלְשִׁים וּשְׁאָר הָרוֹחֲצִים.
אָז צַלְּמִי לִי אֶת בּוֹסְטוֹן
כִּי אַחַת כָּזֹאת יֵשׁ לִי רַק בְּיָמִים שֶׁל סְתָו
וּכְבָר קָצָה נַפְשִׁי מִקַּיִץ אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי.

צַלְּמִי לִי אֶת בּוֹסְטוֹן
כִּי תְּמוּנָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה
בַּהּ בְּנֵי הָאָדָם נוֹטִים
לַחֲלֹם וּלְדַמְיֵן אֶת הַלֹּא אָמוּר לִקְרוֹת.

לְמָשָׁל, דַּיָגִים מְסוּרִים
מְנַסִּים שׁוּב אֶת מַזָּלָם,
מַעֲלִים תֵּבַת זָהָב בְּחַכָּתָם.
צַלְּמִי לִי גַּם אֶת זֶה.
דְּעִי, אֲנִי הוּא הַדַּיָּג הַמְּנַסֶּה מַזָּלוֹ
בַּמָּקוֹם בּוֹ כָּל הַשְּׁאָר
(מִלְּבַד הַדַּיָגִים הַמֻּכְשָׁרִים בְּיוֹתֵר)
נָחֲלוּ מַפָּלָה.

יום ראשון, 18 באפריל 2010

אצטרבל

בְּחֻבּוֹ זֶרֶע הָאֹרֶן, דוּמָם שׁוֹכֵן,
לֹא כְּמֶלֶךְ וְלֹא בַּשְּׁבִי,
נָצוּר כַּהֲלָכָה מִפְּנֵי נוֹגֵשׁ מִזְדַּמֵּן
הַמְּאַיֵּם לְכַלּוֹתוֹ
זֶה שֶׁיַּגִּיעַ מִלְּמַטָּה, מִמְּצוּלוֹת הַלִּיתוֹסְפֶרָה,
אָחוּז אָמוֹק וּבִלְבּוּל, יְמוֹטֵט אוֹתָם
אֶחָד-אֶחָד, כְּחַיַּלֵי
חֵיל רַגְלִים בְּחֲזִית קְרָב קְדוּמָה,
בַּהּ הַמָּוֶת הָיָה כְּהֵרָיוֹן וְלֵדָה,
זְקֵנָה וּזְרִיחָה.

וְקוֹל פְּגִישַׁת הַקַּרְקַע נִשְׁמַע וּמִתְפַצֵּל לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים.
מְעַטִים מֵעָלֵי הָאִצְטְרֻבָּל
מִתְעוֹפְפִים וּמִתְפַזְּרִים,
לְעוֹלָם שׁוּב לֹא חוֹזְרִים
לְמִשְׁכָּן מִבְטָח בְּשִׁכְבַת הַיּוֹנוֹסְפֶרָה.
אֵין דֶּרֶך חֲזָרָה.
כָּךְ נָחִים הַפִּנְיוֹנֶסִים עַל
אֶרֶץ סְפוּגָת קְרָב, גּוֹעֶשֶׁת, מִמֶּנָּה עָלוּ לַפִּסְגָּה
מִמֶּנָּה צָבְרוּ כֹּחוֹת מֵאַדְמַת מַדְמֵנָה
עַד לְפְרִיחַת הָאוּרוֹרָה, וְכָל זֹאת לְשֵׁם מַה?

לְעִתִּים גִּבּוֹר חַיֵּינוּ חָשׁ כְּפִנְיוֹנֶס
הַמַּמְתִּין לַיּוֹם הַנּוֹרָא, לָהִפָּרְדוּת הַגְּדוֹלָה,
וּמַה יַעֲשֶׂה הוּא עַד אָז, מַה יַעֲשֶׂה,
אוּלַי יְזַמֵּן לוֹ אֶת הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים שֶׁיָּעִידוּ
כַּמָּה מוֹעִיל הָיָה, כַּמָּה טוֹב הָיָה
לַמָּקוֹם בּוֹ הָיָה, אָהוּב עַל הֶעָלִים הַשּׁוֹנִים
בְּקִרְבּוֹ, עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְזֶה כָּאָמוּר רַק אֶפְשָׁרוּת
אַחַת.

אִצְטְרֻבָּל לִי תִּהְיֶה
שִׁכְבַת עוֹר סוֹכֵכֶת כְּמוֹ קַו נוֹף הַנִּצְפָּה מִמֶּרְחָק
שֶׁל אֶרֶץ עִמָּהּ אָנוּ בִּלְחִימָה.
אִם תַּעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל
תְּגַלֶּה אֶת הָאוֹצָר עָלָיו חָלַמְתָּ, אֵלָיו עָרַגְתָּ,
וְשָׁם תִּלָּקַח לְשְׁבִי עוֹלָמִים עַל-יְדֵי
חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים, לְלֹא דִּינִים וּמִשְׁפָּטִים.
וְלִי תִּהְיֶה, אִצְטְרֻבָּל, שִׁכְבַת עוֹר סוֹכֵכֶת
מִפָּנַי.

יום שישי, 16 באפריל 2010

יוֹהָנֶסְבּוּרְג

יוֹהָנֶסְבּוּרְג תִּלְבַּשׁ חַג בְּאַחַד עֶשְׂרֵה בְּיוּלִי
שֶׁל שְׁנַת אַלְפַּיִם וְעֶשֶׂר. וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה שָׁם
כְּשֶׁהִיא תִּלְבַּש חַג, נִתְלַבֵּשׁ יַחַד אִתָּהּ, יַחַד
עִם יוֹהָנֶסְבּוּרְג. גַּם צַמְּרוֹת הָעֵצִים יִצְטָרְפוּ
לַחֲגִיגָה, הֶהָרִים וְהַצִּפֳּרִים יְלַוּוּ בִּתְרוּעָה אֶת
חוֹגֶגֵי הַחַגִים, אֶת הַחַגִים כְּחוּגָה, יָחוּשׁוּ
לְפֶתַע כֻּלָּם כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר בְּיוֹהָנֶסְבּוּרְג
שֶׁל הַמֵּאָה הַיְּשָׁנָה. כִּי יָפָה הִיא כְּאֵלָה יְוָנִיָה
(אַפְרוֹדִיטֶה), וְנֶחְשֶׁקֶת כְּאֵלָת אַהֲבָה כְּנַעֲנִית
שֶׁשָּׁכַחְתִּי אֶת שְׁמָהּ, וְהֶהָרִים יַזְכִּירוּ לִי שֶׁאֵין
זֶה חָשׁוּב, הַשָּׁמַיִם יִתְמַלְּאוּ בָּלוֹנֵי חֲגִיגָה
וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה שָׁם, לְבוּשִׁים אַחֶרֶת מִיּוֹם
פָּשׁוּט, חוֹבְרִים לַצִּפרִים הַמּוֹבִילוֹת אֶת
הֶהָמוֹן בְּשִׁירָה טוֹבָה, שֶׁתָּמִיד עוֹזֶרֶת לָנוּ
לְהַכְרִית אֶת שֶׁאֵרַע, וְנִזְכָּרִים פִּתְאוֹם בְּאֵלָת
הָאַהֲבָה, הַפִּרְיוֹן וְהַמִּין הַכְּנַעֲנִית - עִשְתָּר.

בְּסוֹף הַחֲגִיגָה, כְּשֶׁהָאוֹרוֹת יִכְבּוּ, מֵאוֹר הַנֵּרוֹת
יַעֲלוּ זִכְרוֹנוֹת בָּאוֹב, וְכָעֵת יִצְטָרְכוּ הַמְּקוֹמִיִּים
לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדֵינוּ, חָזַרְנוּ צָפוֹנָה אוֹ דָּרוֹמָה,
נֶהְפָּכִים לְעוֹד זִכָּרוֹן עָבָר, לוֹ עֵדִים רַק הַצִּפֳּרִים,
רַק הַדּוֹמְמִים.

יום חמישי, 15 באפריל 2010

טקס יום השואה

מִשְׁמָר חַיָּלִים זָקוּף וְטִקְסִי, מְדַגֵּל וּמַכְתִיף
אֶת נִשְּׁקוֹ, שׁוּב וְשׁוּב, מְדַגֵּל וּמַכְתִיף."שֶׁק!"
וְאָז הַדְּמָעוֹת וְהַנּוֹאֲמִים, הַנְּאוּמִים וְהַדּוֹמְעִים.
בּוּכֶנְוַאלְד וְאַאוּשְׁוִיץ צָצוֹת מִסְּפֶרָת דִּמְדּוּמִים
מְקַבְּלוֹת בָּמַת עוֹלָמִים מִסִּפּוּרֵי נִצּוֹלִים, וְאָז
עוֹלִים שְׁמוֹת הַנִּסְפִּים, נִזְכָּרִים בִּסְפָרוֹת זְרוֹעַ
מְקֻעְקָעוֹת וּשְׁלִיחֵי אַשְׁמְדַאי, הַמַּלְאָךְ הַנִּקְלֶה,
כְּאִלּוּ הֵגִיחוּ מֵאַגָּדַת עַם תְּלוּשָׁת מַמָּשׁוּת,
הָאַיְינְזָצְגְרוּפֶּן וְהַשּׁוּטְצְשְׁטַפֶל (יִמַּח שְׁמָם), לְמָשָׁל.

וּכְשֶׁהַכָּל נִגְמַר, אוֹמֵר הַמַּנְחֶה שֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה
וְהַנָּשִׂיא יֵצְאוּ תְּחִלָּה, רַק לְאַחַר מִכֵּן הָאֲחֵרִים.
גַּם בְּעָתִיד, כְּשֶׁיִּוָּתֵר הַנִּצּוֹל הָאַחֲרוֹן מֵאַדְמַת
הַכִּלָּיוֹן, יָתוֹם, הוּא יַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, בְּעֲמִידָה,
לְצֵאת הַנָּשִׂיא, לְצֵאת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְהַפָּמַלְיָה.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים, יִטָמֵן הַיָּתוֹם
בְּחֶלְקַת הַנִּצּוֹלִים בְּהַר הַמְּנוּחִים,
שֶׁהִיא חֶלְקָה צְנוּעָה, אַךְ לֹא
רְחוֹקָה כָּל כָּךְ מֵחֶלְקַת גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה.

יום שלישי, 13 באפריל 2010

קָדֵשׁ וּקְדוֹשָׁה

קָדֵשׁ וּקְדֵשָׁה
פּוֹגְשִׁים בְּמִסְעָדָה
קָדוֹשׁ וּקְדוֹשָׁה
מְסֻבִּים אַרְבַּעְתָּם
לְשֻׁלְחָן עֵץ מְקוֹמִי,
לְשֻׁלְחָן עֵץ יֻקְרָתִי,
לְבוּשִׁים לָבָן
מִנַּעַל וְעַד כּוֹבַע.
פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
מִזְדַּמֵּן שֶׁיִּקָּלַע
לְסִיטוּאַצְיָה זֵהֶה
יֵדַע אוּלַי לְהַבְחִין
בְּוַדָּאוּת מִיהוּ
הַקָּדוֹשׁ וּמִיהִי
הַקְּדוֹשָׁה, וּבִכְלָל
הֵיכָן הוּא נִמְצָא?
בְּבוֹרְדֶל אָפֵל
אוֹ בְּאֶמְצַע תְּפִלָּה
חֲרִישִׁית, פּוֹקַחַת
שֶׁעָרֵי חֶמְלָה,
מִתְקַבֶּלֶת בְּרֹב
תְּשׁוּאוֹת וְרִנָּה.

אַךְ פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי
מִזְדַּמֵּן, לֹא יֵדַע
לְהַבְחִין בְּוַדָּאוּת,
וַיֵּצֵא אֶל רְחוֹבוֹת
שְׁטוּפֵי אוֹר, מִבְּלִי
לְהִתְעַסֵּק בִּשְׁאֵלַת הַשְּׁאֵלוֹת,
בַּשְּׁאֵלָה הַקְּדוֹשָׁה
בֶּאֱמֶת.

יום שני, 12 באפריל 2010

דרדק ללא שם

דַּרְדַּק קָט לְלֹא שֵׁם,
יוֹשֵׁב בִּכְסוּת אָפֹר בְּגָדָיו.
לָבֶטַח בֵּן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ,
בְּאֵת חֲפִירָה מִפְּלַסְטִיק
בּוֹחֵשׁ וְחוֹפֵר בְּאַדְמַת
מִדְבָּר תַּלְאֻבוֹת, חוֹפֵר וּבוֹחֵשׁ,
אֵינוֹ מַעֲנִיק מַשְׁמָעוּת
יְתֵרָה לַשָּׁאוֹן סְבִיבוֹ,
רַק לַחֲפִירָה, לַבְּחִישָׁה.
פָּנָיו כַּדּוּר אוֹר לָבָן,
אוֹר נֶצַח נְעוּרִים זַךְ,
כְּשֶׁנּוֹרָה מֵאָחוֹר, בְּעָרְמָה,
לֹא יֵדַע שֶׁהִגִּיעַ סוֹף
הַמִּשְׂחָק. בְּאִבּוֹ כָּלָה.

*
דַּרְדַּק לְלֹא שֵׁם נֵעוֹר
בִכְסוּת גָּוֶן חָדָשׁ
הוּא יוֹשֵׁב בְּגַן הָאֱלֹהִים עַכְשָׁו
עִם אֵת חֲפִירָה מִפְּלַסְטִיק,
אַחֵר.

יום ראשון, 11 באפריל 2010

פיכחון

מִשְׂתַּכֵּר אֲנִי אֶל-צְרוֹר נָקוּב.
סְחַרְחַר. עוֹנוֹת הַשָּׁנָה חָגוֹת בִּי,
אוֹרְבוֹת לִי בְּפִנּוֹת חֲשׁוּכוֹת וּמוּאָרוֹת.
כִּמְעַרְבֵּל בֶּטוֹן כְּבַד מִשְׁקָל
תָּחוּב בְּמַכְשֵׁלָת רֶפֶשׁ, מְנַסֶּה
לְהִוָשָׁע, לִפְרֹשׂ מְפְרָשֵׂי דְּרוֹר
מִתּוֹךְ צְרוּרִים חָלוּלִים וְעוֹנוֹת
סוֹבְבוֹת, מַקִיזִים דָּמִי, חוֹשְׂפִים שְׁמִי.

אוּלַי אֵינֶנִּי הַנָּבִיא חַגַּי, עַל כָּל פָּעֳלוֹ
וְתוֹלָדוֹת חַיָּיו, אַךְ אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל.
וְגַם לְנַסּוֹת לְהַעֲבִיר מֶסֶר פּוֹדֶה, מֶסֶר קָדוֹשׁ,
זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לְהָקֵל בּוֹ רֹאשׁ.
וּבְינְתַיִם, כָּאָמוּר, אֲנִי לוֹגֵם וְגוֹמֵעַ,
וְגוּפִי לֹא יוֹדֵעַ, בְּפִכָּחוֹן מֵשִׁיב
לִי כִּגְמוּלִי, טוֹעֵן שֶׁאֵין טַעַם עוֹד
לְהִתְחַקּוֹת אַחַר הַנָּבִיא הַגָּדוֹל חַגַּי,
שֶׁאֵין לִי רְשׁוּת לְדַבֵּר בְּשֵׁם הַמּוֹסֵר:
לְקוֹמֵם הַחָרֵב; לִבְרֹא הָאַיִן;
לִדְרֹשׁ הַנֶּחְבָּא; לִכְתֹב הַנִּסְתָּר.
לוֹמַר: אֲנִי הַנָּבִיא הַגָּדוֹל חַגַּי, נוֹשֵׂא נְאֻם אֱלֹהָי.

יום שבת, 10 באפריל 2010

כך עושות הן

לִפְנֵי תְּחִלַּת הַקְּרִיאָה בִּכְתָבַי
הָיִיתִי רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר-מָה.
עַל הַמִּלִּים. עַל הַנְּשִׁימוֹת.
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אִי-הֲבָנוֹת מְצַעֲרוֹת.

הַמִּלִּים נִכְתְּבוּ עַל יָדִי.
כֻּלָּן. אַךְ לָרֹב הֵן חוֹמְקוֹת לִי מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת
זוֹלְגוֹת מַטָּה אֶל צִנּוֹרוֹת בִּיבִים מְפֻתָּלִים,
אוֹ פּוֹרְחוֹת מַעְלָה אֶל שֶׁעָרֵי שָׁמַיִם
עוֹשׂוֹת בָּהֶם כַּאַוַּת נַפְשָׁן, עוֹשׂוֹת בָּהֶם שְׁפָטִים,
גּוֹרְמוֹת לָהֶם לְהַרְאוֹת רַע גַּם בְּיָמִים בְּהִירִים.

וְלִפְעָמִים חוֹנְקוֹת הֵן, לֹא בְּתַאֲוָה,
בְּלֵית בְּרֵרָה. וְאָז הוֹרְגוֹת הֵן, לֹא בְּזָדוֹן,
בְּאַהֲבָה. כָּךְ עוֹשׂוֹת הֵן אַהֲבָה וּמִתְרַבּוֹת,
יוֹצְרוֹת מִלִּים צְעִירוֹת הַחוֹמְקוֹת מִבֵּין
הָאֶצְבָּעוֹת זוֹלְגוֹת וּפוֹרְחוֹת, נֶחְתָּמוֹת
עַל פִּסַּת הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ אֲנִי שָׂם
עֲלֵיהֶן יָד, מְלַפֵּף אוֹתָן בְּגוּפִי, חוֹבֵק אוֹתָן אֶל חֵיקִי,
וּמְסַפֵּר לָכֶם עַתָּה כַּמָּה מְתוּקָה וּמָרָה הִיא דַּרְכּוֹ
שֶׁל הַלּוֹכֵד אֶת שֶׁלּוֹ, בְּתַאֲוָה, בְּלֵית בְּרֵרָה.

כָּל זֹאת אָמַרְתִּי לְמַעַן הַבְהָרַת הַדְּבָרִים
הַכְּמוּסִים, שֶׁנֶּאֱמַרִים רַק בַּנִּסְתָּרִים
לְאֵלֶּה שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּקְפִידָה, שָׁנִים עַל גַּבֵּי שָׁנִים.
וַאֲנִי מִתְנַצֵּל עַל הַזְּמַן הַגָּזוּל.
כָּךְ, כָּאָמוּר, עוֹשׂוֹת הֵן אַהֲבָה:

יום חמישי, 8 באפריל 2010

הולך לאורך

הוֹלֵךְ לְאוֹרֵךְ מְחִצָּה
מִצַּד אֶחָד
עֵרֶב רַב שָׁחֹר
מִצַּד שֵׁנִי
עֵרֶב רַב לָבָן
וַאֲנִי בוֹחֵר לָלֶכֶת לְאוֹרֵךְ מְחִצָּה
אֶל עֵבֶר שָׁם.

לְפוּפִית

הוּא מִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵנוּ, כְּשׁוֹדֵד חָשׂוּף פָּנִים,
הוּא נִכְנַס לְגַן הַשּׁוֹשַׁנִים.
בְּמַשָׂאוֹ קְרָשִׁים, מַסְמְרִים
וְכָל מִינֵי כֵּלִים הַמַּכְבִּידִים עַל צְעָדָיו.
הוּא מְדַדֶּה עַכְשָׁו, אַךְ לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן,
הוּא בּוֹנֶה מַחְסָן גָּדוֹל
הַמֻּסְתָּר הֵיטֵב בֵּין הֶעָלִים
הָרַבִּים שֶׁל צֶמַח הַלְּפוּפִית
וְהָעֲנָפִים הַסְּבוּכִים שֶׁל עֲצֵי הַגַּן.
אַף מְבַקֵּר בְּגַן הַשּׁוֹשַׁנִים בְּיּוֹם חַג הַנֶּחְגַּג
אֵינוֹ מֵשִׂים לִבּוֹ אֶל עֲשִׂיָּת
הַכְּשָׁפִים, הַפְּלָאִים, הָאוּרִים וְתֻמִּים.

וְשָׁם, בְּמַחְסָן סְתָרִים,
הַשָׁמוּר רַק לַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים,
לָבֶטַח יִכְרֶה לוֹ כֵּרָה
גְדוֹלָה, יִרְוֶה עֹנֶג וַיִּנָּפַשׁ,
כְּמוֹ בְּסֵפֶר קָדוֹשׁ יָשָׁן, כְּמוֹ בַּתָּנָ"ךְ.

וּכְטוֹוֶה קוּרִים
מְנֻסֶּה וּבַעַל מוֹנִיטִין מִן הַחַי
הוּא יוֹצֵא מִמַּחְסָנוֹ
בִּזְהִירוּת יַתְרֶה, מְהַלֵּךְ בֵּין הַטִּפּוֹת,
שֶׁלֹּא לְהָעִיר, חָלִילָה, אֶת
הַחוֹלְמִים בִּשְׁנָתָם.
וְרוֹאֶה אֲנִי עַכְשָׁו קֹרַת רוּחַ עַל פָּנָיו,
כְּשֶׁהַקְּרָשִׁים וְהַמַּסְמְרִים בְּיָדָיו,
וּמַחְסָנוֹ לְצִדּוֹ, כְּלְפוּפִית נְאַת מַרְאֶה
לְגָדֵר הַגַּן.

יום שלישי, 6 באפריל 2010

פושט יד

אֵין לִי עוֹד מַה לִמְכֹּר.
אֶת מֵיטָב מִלּוֹתַי
מָכַרְתִּי בִּמְחִיר מוּזָל
חֶלְקָן בִּמְחִיר מֻפְקָע

וְאֵין לִי מַה לִמְכֹּר
עַכְשָׁו. הָרוּחַ כָּבְתָה
וְהַסְּחוֹרָה מְמָאֶנֶת
לְהַגִּיעַ לִיְעָדָהּ, וַאֲנִי

פּוֹשֵׁט יָד אֶל הַתּוֹךְ,
בְּתְחִנָּת רַחֲמִים, תָּר
אַחַר הָאוֹצָר הַשָּׁקוּף
שֶׁמֵּעַל קַו הַבֹּסֶר

הַתַּחְתּוֹן.

יום ראשון, 4 באפריל 2010

נרקיסיזם

נַרְקִיסִיזְם, בָּאֹפֶן הַקִּיצוֹנִי בְּיוֹתֵר שֶׁל הַתּוֹפָעָה,
מוֹבִיל בְּטִבְעִיּוּת לְנִימְפוֹמַנְיָה, בָּאֹפֶן הַמְּדֻיָּק
בְּיוֹתֵר שֶׁל הַתּוֹפָעָה. קְבִיעָה שֶׁאֶקָּבַע לְאוֹר הֶכֵּרוּתִי
הָעֲמֻקָּה עִם שְׁלַל תּוֹפָעוֹת קִיצוֹנִיּוּת וּמְדֻיָּקוֹת
בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. הַדָּבָר זֵהֶה קִמְעָה לָעָלִים
הַנּוֹשְׁרִים מֵהָעֲרָבָה הַבּוֹכִיָּה בַּסְתָו, וְהַשֶּׁלֶג
שֶׁמַּגִּיעַ מִפַּעַם לְפַעַם, מְאַיֵּם לְהַחֲרִיבָה, אִם לֹא
בָּחֹרֶף הַזֶּה אָז בָּחֹרֶף הַבָּא.

יום שבת, 3 באפריל 2010

סָבָא

בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה;
וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי. (מלכים ב' י"ז, 6)

סָבִי מִצַּד אָבִי, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה נוֹהֵג לִסְבֹא
מִמַּשְׁקֶה כַּ‏‏מְנוֹ‏ן הָ‏אָ‏נִיס, מִמִּשְׁפַּחַת הַסּוֹכְכִיִּים,
בְּחֶבֶל אֶרֶץ כּוּרְדִּיסְטָן וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָל.
סְבִיבוֹ חָגִים נְעָרִים, סוֹבְבִים רֵעִים, מִן הַקְּהִלָּה
וּבִכְלָל, סוֹבְאִים הֵם נַחַת, יַחְדָּו, מִמַּשְׁקֶה עָלֵי
כַּ‏‏מְנוֹ‏ן הָ‏אָ‏נִיס וְלִבָּם שֶׁפַע נִשָּׂא עַל גַּבֵּי עָבִים
לְבָנִים כְּסִיד, עַד לַיָּמִים הַבָּאִים בָּהֶם הָיָה נוֹהֵג
לִסְבֹא, עַד לְיָמִים אֲחֵרִים.

וְלִי רֵיחוֹ הַחוֹדֵר שֶׁל מַשְׁקֶה כַּ‏‏מְנוֹ‏ן הָ‏אָ‏נִיס מַזְכִּיר
יָמִים בָּהֶם נִסְבָא סָבִי מֵאוֹתוֹ מַשְׁקֶה בְּדִיּוּק,
וּבְחֲצִי חִיּוּךְ חַם וּמַמְזְרִי הָיָה אוֹמֵר: "קח, זֶה מַיִם".
וּבָרֶקַע קוֹלוֹ שֶׁל מֻחַמַד עָארֵף גִ'יזְרָאוִּי בּוֹקֵעַ
מֵרְשַׁמְקוֹל יָשָׁן, תָּמִיד נִשְׁמַע בְּתִגְבּוּר נְגִינַת עוּד
עָרְבָה לִבְנֵי דּוּרוּ, לְלֹא טֶכְנוֹלוֹגְיָת סָאוּנְד מִתְקַדֶּמֶת,
כְּאִלּוּ נִמְצָאִים הָיִינוּ בְּחֶדֶר אֶבֶן אָטוּם אֵי שָׁם
בְּעֵמֶק נָהָר חָ'אבוֹר, קְרוֹבִים לְעָרֵי מָדָי, לְנִינְוֵה,
לַמְּרוֹמִים (וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ קְרוֹבִים לַמַּלְאָכִים).
זֵכֶר לְיָמִים עָבָרוּ, שֶׁלֹּא יַחַזְרוּ, גַּם לֹא לְמַעַן הַטּוֹבִים שֶׁבְּעֵדַת
הַסּוֹבְאִים.

ב.
סָבִי סָבָא
בְּיָמִים בָּהֶם נָהֲגוּ
לִסְבֹא סְבִיב
שֻׁלְחָן רֵעִים
מִסְפָּר אֲנָשִׁים
עַד שֶׁאוֹר
הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה
מוֹרֶה לַחֲזֹר
לַמְּצִיאוּת,

בָּהּ הָיָה סָבִי
סוֹבֵא מֵאוֹתוֹ
מַשְׁקֶה עָלִים
בְּמִסְבָּאָת חַיִּים
עַד לַיָּמִים
הָאַחֲרוֹנִים.

אֵינוֹ מִתְיָרֵא
עוֹד מִפְּלִישַׁת
שַׁלְמַנְאֶסֶר הַחֲמִישִׁי
וּמֵאָזְלַת יָדוֹ
שֶׁל הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה.

מַמְתִּין לָאוֹר
הַבָּא שֶׁיַּגִּיעַ
בִּמְהֵרָה לַגְּאֻלָּה.
חַיֵּי נֶצַח וְסוֹבְאָה.

יום שישי, 2 באפריל 2010

קלסטרופוביה

פְּרוֹפֶסוֹר אוֹמֵר:
"אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָרֶשֶׁת הַגְּדוֹלָה וְהָרְחָבָה?
הִיא לֹא בְּאֱמֶת גְּדוֹלָה וּרְחָבָה.
מִישֶׁהוּ רוֹצֶה שֶׁהִיא תִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּרְחָבָה!"
סְטוּדֶנְטִים עוֹנִים בְּתַדְהֵמָה:
"וָאוּ, וָאוּ!"

עַכְשָׁו רוֹאִים הֵם רֶשֶׁת קְטַנָּה וּמְצֻמֶּקֶת
וּבָחֹרֶף הַשֶּׁמֶשׁ יַכֶּה חֹם, וּבַקַּיִץ
יִהְיוּ עֲנָנִים וְכָל מִינֵי מִשְׁקָעִים
שֶׁאֵין בְּכֹחָם לִגְבֹּר עַל הַהִתְמַכְּרוּת
הַחֲמִימָה, הָאַהֲבָה הָעַצְמִית,
הַסֶּבֶל הַנּוֹרָא שֶׁל נְשָׁמָה מְכֻשֶּׁפֶת
חוֹלַת קְלַסְטְרוֹפוֹבְּיָה אֲבוּדָה בַּמֶּרְחָב הָאֵינְסוֹפִי
הַזֶּה. בַּמֶּרְחָב הָאֵינְסוֹפִי הַנָּע
בֵּין גָּלַקְסְיוֹת שֶׁלֹּא נֵדַע קִיּוּמָן.
הַסֶּבֶל הַנּוֹרָא שֶׁל מַחֲלַת הַקְּלַסְטְרוֹפוֹבְּיָה,
הוּזַם.

וּבָהֶסְגֵּר הַקָּטָן, דַּל הַמְּמַדִּים, הַנֶּחְשָׁב
הוּא לְאֵינְסוֹפִי בְּעֵינֵי רוּחָם, מוֹרִים
לְקַבָּלַת הַהוּא וְקַבָּלַת הַהִיא. וְדוֹחֲקִים,
בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה מַמָּשׁ, אֶת הַהוּא וְהַהִיא
לְפִנַּת חֶדֶר קוֹדֶרֶת וּשְׁרָבִית, אֵין בָּהּ נִחוּמִים.
כְּאִלּוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כָּפוּף לְגַחֲמוֹתֵיהֶם
בְּמִין תִּחְכּוּם כָּזֶה הַשָּׁמוּר רַק
לִנְשָׁמוֹת חוֹלוֹת קְלַסְטְרוֹפוֹבְּיָה
בַּמֶּרְחָב הָאֵינְסוֹפִי הַזֶּה. בַּמֶּרְחָב
הָאֵינְסוֹפִי הַנָּע בֵּין גָּלַקְסְיוֹת שֶׁלֹּא נֵדַע קִיּוּמָן.

יום חמישי, 1 באפריל 2010

הזמן לענווה

הִגִּיעַ זְמַן הָעֲנָוָה. זְמַן תַּעְתּוּעִים.
הוּא יוֹדֵעַ, זְמַן הָעֲנָוָה קַל בַּנֶּאֱמָר,
בְּחַדְרֵי חֲדָרִים תַּחַת
מַעֲטֶה אֹפֶל
אוֹ פָּרֹכֶת קְדוֹשָׁה.
וְהִנֵּה הִזְדַּמְּנוּת, לֹא קְרוּאָה,
לַחֲצוֹת מַשֶּׁהוּ אֲשֶׁר לְךָ אָהוּב
אֲשֶׁר דָּמְעוּ אֲבוֹתֶיךָ לִרְאוֹתוֹ
בַּלֵּילוֹת שֶׁל כְּפוֹר.
וּלְהַכִּיר
שֶׁקַּיָּמוֹת נְשִׁימוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם
וְנִשְׁמָעוֹת צְהֳלוֹת דַּרְדַּקִים בָּעוֹלָם,
אַהֲבַת הוֹרִים, חִבּוּקִים וְלִטּוּפִים,
שֶׁלֹּא תַּכִּיר, אוּלַי,
לְעוֹלָם.

ראש העיר אמר

רֹאשׁ הָעִיר אָמַר שֶׁעִירו בִּירַת הַתַּרְבּוּת.
הִתְגוֹרַרְתִּי בְּעִירוֹ שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר
עֵת אָמַר שֶׁעִירוֹ הִיא בִּירַת הַתַּרְבּוּת.
כָּךְ אָמַר רֹאשׁ הָעִיר מֵעַל בָּמָה:
"עִירִי הִיא בִּירַת הַתַּרְבּוּת".

לְמָחֳרָת אוֹ לְאַחַר זְמַן רַב יוֹתֵר.
פָּתַחְתִּי אֶת מוּסָף הַתַּרְבּוּת שֶׁל עִתּוֹן סוֹף הַשָּׁבוּעַ.
עַמּוּדִים אַחֲרוֹנִים – מוֹדָעוֹת עַל הוֹפָעוֹת.
פּוֹלִיקֶר, פוֹרְטִיס וַאֲפִלּוּ מָשִׁינָה, לֹא מַגִּיעִים
לְבִירַת הַתַּרְבּוּת, הֶעְדִּיפוּ לְהַרְחִיק לַפֶּרִיפֶרְיָה,
כַּנִּרְאֶה מִכַּוָּנָה טוֹבָה, לְקָרֵב אֶת הָעַם לְמֶרְכָּז הַתַּרְבּוּת.

לְמָחֳרָת אוֹ לְאַחַר זְמַן רַב יוֹתֵר.
רֹאשׁ הָעִיר אָמַר שֶׁיְּתֻקַּן עָוֶל הִיסְטוֹרִי
וְיִסְלְלוּ אֶת הַכְּבִיש בָּרְחוֹב
הַצְּדָדִי, בַּשְׁכוּנָה הַפַּרְוָרִית, בּוֹ הִתְגוֹרַרְתִּי.

בִּירַת הַתַּרְבּוּת נוֹתְרָה לְלֹא כְּבִישׁ סָלוּל
בִּרְחוֹב צְדָדִי.

וּלְלֹא תַּרְבּוּת.