יום גנוסיא

א.
בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁכָּזֶה
אֲנִי נוֹשֵׁר מַטָּה אֶל הַמֵּזַח.
אַתְּ מְצַפָּה לִי עַל כֻּרְסָה
שְׁחוֹרָה בְּחִזְּיוֹנוֹתַי הַכְּחֻלִים
בְּחֵיקֵךְ מִתְנַפְּצִים.
בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁכָּזֶה
הוּא מְחַכֶּה לִסְפִינָה וְהִיא מַגִּיעָה.
הִיא מְצַפָּה לְמִישֶׁהוּ
אַחֵר, עָטוּרָת שְׂפָתוֹן שָׁחֹר,
עַל כֻּרְסָה שְׁחוֹרָה.
בְּיוֹם גְּנוּסְיָא שֶׁכָּזֶה
אַתְּ עוֹשָׂה לוֹ מָקוֹם,
גַּם אִם אֵינֵךְ מִתְכַּוֶּנֶת,
בֵּין כֹּל שָׁחֹר חַיַּיִךְ.
בִּשְׁבִילוֹ, אֵין זֶה מְשַׁנֶּה.

ב.
הוּא חֵלֶק מֵרִקְמַת עוֹרֵךְ הַדַּקָּה
לַמְרוֹת שֶׁחוֹבֶרֶת אַתְּ לִרְקָמוֹת אֲחֵרוֹת,
הַשַּׁיָּכוֹת לִבְנֵי אָדָם חָבוּיִּים, בִּזְמַן מִשְׁגָּל.
אַךְ הַכֻּרְסָה, לְעוֹלָם כֻּרְסָה. וְהַצִּפִּיָּה, לְעוֹלָם צִפִּיָּה.
וְשְׁחֹר שְׂפָתַיִךְ, שָׁחֹר כְּפִי שֶׁלֹּא הָיָה מַבָּטֵךְ
וּבְהִירוּת שְׂעָרֵךְ. לְיֹפִי שֶׁכָּזֶה, בְּיוֹם כָּזֶה,
לָבֶטַח נִתְּנוּ כִּנּוּיִם, אוֹ שֵׁמוֹת חִבָּה,
אוֹסְרִים הִשְׁתַּתְּפוּתֵךְ בָּהִלּוּלָה.

אֲנִי לוֹחֵש וְאַתְּ עוֹנָה, מִתּוֹךְ שֵׁנָה.
הוּא וְהִיא. הַכֹּל אוֹתוֹ דָּבָר. שָחֹר.